מחאת האוהלים היא הדבר הטוב ביותר שקרה למדינה מאז ביקורו של סאדאת. דור 73' מפסיק להתבכיין וסוף סוף נוטל את העניינים לידיו. כן הבטחתם, לא הבטחתם, כן שלום לא שלום, הם כאן כדי להחזיר אתכם למציאות. ואם לא תקחו אותם ברצינות נשוב ביחד לאוהלי המעברות - לתקופה שבה אחווה, רעות, ואווירה ארץ ישראלית עדיין אפיינו אותנו בכבוד.

זו לא רק בעיית הדיור הלוחצת, זה הבית שאבד תחת שלטונכם המתנהל בין כתבי אישום לקשרי חברות עם ההון השחור. ויהיו עדים - ההורים המסכנים של החייל המשלם כבר חמש שנים את המחיר על אוזלת ידכם. מחירי החלב, הלחם, המים, המיסים, הדלק; הזילזול שהפגנתם כשהנהגתם רפורמה אווילית בתחבורה הציבורית בלי לשאול מה דעתנו, שכר הלימוד המופרז שאין לו אח ורע בעולם, ומצוקת המשכנתאות שאין לאף אחד מכם מושג כמה היא מתישה ומקצרת חיים. כל אלה ישמשו מעתה אבק שריפה חברתי ששום 'סופר־טאנקר'  לא יצליח לכבות. אם אתם לא מאמינים תשאלו את מובראק, גם הוא זכה לתשואות בקרקס האמריקאי. 

'אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש. הבטחתם יונה - שלחתם ברק, הבטחתם עלה של זית - הבאתם משהו מתחרז, הבטחתם שלום בבית, אבל שכחתם שבשביל בית צריך לעבוד כל החיים. הבטחתם אביב - הבאתם פריחת אלרגיה לשלטון מושחת, נטול תרבות ותאב בצע, המנהל את חיינו בשרירות לב, כאילו היינו שחקנים חסרי דעה על לוח השחמט שאין בו שום כללי משחק.

'גדלנו עם קסדה על הראש כדי לא לחוש את המצוקה, עשינו אהבה, צחקנו, בכינו - גברים כמו נשים. התינוקות שלנו כבר לא זוכרים, או שמעולם לא ידעו לקיים הבטחות - משום שאת זה לא מלמדים בבתי ספר שבהם אם לא משלמים שכר לימוד 'חובה', לא מקבלים תעודה.

'הבטחנו שלא נלחץ, שלא נדרוש, ושלא נאיים. אבל נשבר לנו - הפעם אנחנו כאן כדי לממש את הבטחותיכם. נמאס לנו להיות הדור שחלמתם בחורף הזוי של שנת 73', לא תצליחו להגשים יותר בגופנו האדיש את חלומות הזימה שלכם. 

'אנחנו נבטל את חוקי העבדות שהנהגתם וקראתם להם 'דמוקרטיה', נשיב את טוהר המידות, נשפר את מערכות החינוך והבריאות, ונבנה כאן מקום שכל הישראלים שפיזרתם ברוב שאננותכם בתפוצות, יהיו גאים לשוב אליו בשמחה.

'לכו הביתה - כבר מאוחר. אנחנו וכל העם שמאחורינו נדאג כבר שיהיה לכם שם חם ונעים, ושאף פעם, אבל אף פעם לא יתחשק לכם לשוב.'

עמי רן

צילומים והשראה: ענבל ברקת