רוצה קצת חו"ל
רוצה קצת חו"ל
התימצות הוא נשמת אפה של התבונה, אמרו חז"ל, והם הרי ידעו מה צריך להגיד. לאחר שנאלצתי לתמצת את הרעיונות העומדים מאחורי 34 הפרויקטים שעלו לשלב השני בתחרות פרויקט השנה, הצטמצמה גם בלוטת הכתיבה שלי. זה קרה בדיוק כשישבתי לכתוב אליך קוראי היקר - בלעדיך, אתה יודע, אין לאף עורך קיום.
בדרך כלל אני מחכה שיתרחש משהו משמח, או מעצבן במיוחד - זה תמיד מרחיב אצלי את עורקי הצוואר של המוזה. אבל כאילו כלום: העולם התקרר בעקבות המאמר שכתבנו על הצורך הדחוף בתכנון מודע אקלים, אולמרט התנצל על ההערות ביומן שקיבל מווינוגרד, בשדרות התרגלו כבר לחיות עם הקסאמים, ואפילו זליכה התפטר.
יש לך רעיון? שאלתי אחת שישבה במרחק שולחן ממני. כן, היא ענתה בנאיביות של עולה חדשה - תכתוב שיש לנו יופי של מדינה, ושרק מי שחי בחו"ל יודע להעריך את זה. הארה אמיתית חשבתי, אבל לא סיבה לכתוב עליה הביתה, בטח לא כל זמן שהרמאות פושה בכל חלקה טובה - דווקא אצל אלה שצריכים לשמש דוגמה, כשביריונים בג'יפים מגודלים עוברים נתיבים בלי חשבון וחוצים צמתים באור אדום, כשחסרי תרבות מרוקנים את האשפה מהמכונית בחנייה, ועל חוף-הים המזוהם, שחקני מטקות בעלי גופות חטובים להכעיס, מרעישים עולמות.
קראתי פעם סיפור, המשיכה בסבלנות של מישהי שהתחנכה בשוויץ, על אישה אחת שהגיעה לרבי מקוצק ושפכה לפניו את מצוקותיה: התריסים בבית הישן שלנו חורקים, הילדים מתרוצצים ברחובות במקום להכין שיעורים, לבעלי אין כסף להחליף את המכונית הישנה, וביום הנישואין הוא נתן לי כרטיס ברכה במקום איזה תכשיט. אני מיואשת מהחיים העלובים האלה רבי, מה לעשות?
התבונני בפניי, אמר הרבי מקוצק, מה את רואה? אני רואה צלקת בצד ימין והרבה שחורים על האף, ענתה המיואשת. זאת בדיוק הבעיה שלך, פסק הרב בסיפוק של פסיכולוג, התבונני שוב. יש לי שתי עיניים לראות בהן את העולם, אף להריח טבק, פה לאכול דג מלוח, ופרצוף מחייך על ראש, שאיתו אני מביא פרנסה בכבוד למשפחתי. עכשיו חשבי, מה יש לך. יש לך בית לגור בו, ילדים שמחים שנהנים מהחיים, מכונית ובעל אוהב שזוכר תמיד את יום הנישואין.
לא לקח לי יותר מעשר דקות להבין את המסר: יש לנו מדינה שאפשר לעלות אליה מחו"ל, רמאים שמוכנים לעבוד כפוליטיקאים, גי'פ מגודל לכל ביריון, דודי שמש שמספקים מים חמים כשחם, מכוניות שאפשר לזרוק מהן אשפה, חוף ים שאפשר לזהם, וגופות של דוגמנים שאפשר לפנטז עליהן.
קורא יקר - או שהרבי מקוצק לא היה בארץ, או שאני צריך לגור קצת בחו"ל.
אדר' ד"ר עמי רן