Architecture of Israel #
116
|
February
2019
|
Project of the Year 2018-19 -
Research Category
page
english readers
25
חולמים על בית: משבר הדיור
והבנייה לגובה
אדריכל יהושע גוטמן
עורך המחקר:
אוסנת תדמור ואלעד הורן.
עורכי משנה:
נקודת המוצא של המחקר - שהתבסס בעיקר על
פרויקטים בנויים ועבודות סטודנטיאליות, הרצאות,
כנסים ומאמרים - הייתה שבניית מגדלי מגורים
מקובלת כיום בישראל כפתרון עיקרי למצוקת
הדיור, ושבין אם זה פתרון נכון מבחינה תכנונית
ובין אם לא, יש להתייחס אל המגמה כאל עובדה
קיימת.
שאלת המחקר התמקדה בפער שבין הפופולריות
ההולכת וגוברת של בניית מגדלים בקרב יזמים,
לבין התפישה התכנונית השלילית של גופי תכנון,
בעיקר בקרב האקדמיה.
הנחת העבודה הייתה שהדרך להתמודד עם
השאלה היא ללמוד ולנתח את הפתרונות הקיימים
במקומות שונים בעולם, ובכלל זה גם במקומות
שבהם הבנייה לגובה אינה נתפסת כעדיפה על פני
פתרונות אחרים.
המחקר שולל את הדעה הנפוצה הגורסת שבנייה
לגובה יקרה, אך יעילה יותרמבנייהמירקמית, ומגיע
למסקנה שבמקרים רבים הפתרון האופטימלי
מתבסס דווקא על שילוב בין השתיים, הכל בהתאם
לתנאים הפיזיולוגיים/החברתיים/והתרבותיים.
בחינת העבודות מראה שברחבי העולם קיימים
פתרונות רבים לבנייה לגובה, בהתאם לסוגי
האוכלוסייה, כגון מגורי יוקרה, עירוב שימושים
ודיור ציבורי.
כך למשל, בעוד שבהולנד שבה יש שטחים מיובשים
רבים, הבנייה לגובה מקובלת פחות, הן בשל בעיית
הביסוס באדמה רווית המים, אבל גם מבחינה
חברתית, בסינגפור שבה יש מצוקת שטחים,
הבנייה לגובה מהווה פתרון אופטימלי לכל חתכי
האוכלוסייה.
אחת המסקנות החשובות של העבודה היא
שבמדינות שבהן מתייחסים לדיור כאל פוטנציאל
כלכלי לצמיחה ולא כאל בעיה - כמו למשל
בסינגפור שבה מרבית הבנייה היא בבעלות ציבורית
- השיטה מוכיחה את עצמה, הן מבחינת הכמות
והן מבחינת האיכות.
מסקנה אחרת היא שמשבר הדיור בישראל נוצר הן
מבעיות רגולציה והן מבעיות תכנון, ולכן הפתרון
הוא בשילוב מותאם ביניהן, קרי - שינוי הרגולציה
במקביל לשיטות התכנון. המחקר אינו מציע
טיפולוגיה אחידה, אלא פתרונות שונים המבוססים
על פירוק החסמים הבירוקרטיים, תוך התערבות
ממשלתית גוברת בהספקת שטחי בנייה, היוצרים
מחסור כרוני בפתרונות דיור.
לאור זה, המחקר מציע רפורמה יסודית בתהליכי
הבנייה למגורים, תוך בחינה עניינית של מושגים
פופולריים כגון: עירוב שימושים, התחדשות
עירונית, בנייה ירוקה, ו״עירוניות תוססת״.
מגדלים הולנדים חסרי זהות,
למטה:
.
אדריכלים
NL
בתכנון
הצעה למגדל בבת ים המבוסס על
בעמוד שמאלי:
.
עירוב שימושים, בתכנון גוטמן-אסיף אדריכלים




