אדריכלות ישראלית

Architecture of Israel #

116

February

2019

Project of the Year 2018-19 -

Research Category

page

english readers

4715

בין הפטרונית לאדריכל: ורה ויצמן וחלקה

בעיצוב וילה ויצמן ברחובות

שושנה הררי: עבודת מחקר לקראת תואר שני

בתולדות האומנות ותרבות חזותית - המחלקה

לאומנויות, הפקולטה למדעי הרוח והחברה,

אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

דר' שרה אופנברג.

מנחה:

״בנית לי בית מודרני ויפה, אבל אינני יכולה לחיות

בעיטור הפנימי שלך... אני מזכירה לך שזאת אני

שצריכה לחיות בבית, ולא אתה״. (ורה ויצמן

לאדריכל אריך מנדלסון).

1934

במכתב משנת

‪

יחסי פטרון/ויוצר נוגעים לאחת הסוגיות המורכבות

ביותר של מקצוע האדריכלות. שכן, בניגוד לעבודות

אומנות שבהן אישיותו היצירתית של האומן היא

האישיו המרכזי, האדריכלות היא מדיה שימושית,

שבה למזמין העבודה (במיוחד כשמדובר בבתים

פרטיים) יש רשימת בקשות האמורות לבטא את

טעמו, מאוויו, מעמדו החברתי ולמעשה - את

אורך חייו וחיי משפחתו.

עבודת המחקר עוסקת בהשפעתה של אשת נשיא

המדינה הראשון ורה ויצמן, על ההיבטים החזותיים

של ביתם שתוכנן על ידי אריך מנדלסון ברחובות בין

.1934-1937

השנים

השפעתה של ורה על עיצוב בית ויצמן וארגונו

הפנימי מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר

באריך מנדלסון - שנחשב כבר בעת תכנון הבית,

אדריכל בעל שם עולמי וסגנון בנייה מזוהה ומוערך.

מעורבותה של ורה הניכרת גם בגן שבחזית

הצפונית, מבטא את הפער הבולט בין תפיסות

העולם המנוגדות של ורה ויצמן והאדריכל היוקרתי

שנבחר לתכנן את הבית.

עמידתה של ורה על דעתההביאה למראה דיכוטומי

המעמת בין המבנה המינימליסטי, גן הוורדים

המקבל את המבקרים, המדרגות המובילות

לכניסה, והפנים השופע בפרטי עיצוב, שמקבלים

משנה תוקף באמצעות פריטי אספנות שהיוו עבור

ורה עיסוק בעל משמעות תרבותית רבה.

כמודרניסט מובהק, מנדלסון שאף ליצור מערכת

תפקודית המגיבה לסביבה ולאקלים, תוך שימוש

בשפת תכנון אחידה הכוללת גם את ההיבטים

החזותיים הפונים לסביבה. אולם בלחצה של ורה

הוא נאלץ לקבל את הגן הפרחוני שנועד להאריך

את פריחת האביב הישראלית הקצרה באמצעות

צמחייה מיובאת, בניגוד לדעתו.

הפריחה הססגונית הלמה את גישתה הרומנטית

שהתבטאה בסגנון האדוארדי המערבי, והוסיפה

למבנה המינימליסטי המנוכר ״נופך אישי״ בניגוד

לשאיפתו של מנדלסון להטמיע בו פרשנויות של

תכני המזרח.

בהתאם לכך טופל גם עיצוב הפנים של כל

הקומות, למעט החלק המזרחי של הטרקלין,

באמצעות פרטי אספנות קולוניאליסטיים, שעיטרו

בעיקר את הקומה הראשונה ששימשה לפעילות

ציבורית ואירוח אישים, והייתה אמורה (לדעת ורה)

לבטא הצהרה מעמדית/תרבותית בעלת צביון

קולוניאליסטי.

הפריטים שיובאו מאנגליה שובצו בטרקלין, בחדר

האוכל ובספרייה, בניגוד לדעתו של מנדלסון

ששאף לעטר את המבנה בתכנים המסמלים

בעיניו את המקום.

בתוך כך, הסלון שהפך לתיבת אוצרות מוכמנים

‪

בדומה לסלונים הספרותיים שאפיינו את התרבות

האירופית, ביטא את תפיסת עולמה של ורה

כאספנית אומנות שהשפיעה בהמשך, לא רק על

עיצוב מרחבי התצוגה של אספנים אחרים, אלא גם

על בעלי בתים אחרים שתוכננו על ידי מנדלסון,

והשפיעו כפועל יוצא על הרזומה של אריך מנדלסון

כאדריכל.

‪

חלק מסביבתו הקרובה של חיים ויצמן ראה

בהתערבותה המופגנת של ורה כפלישה לתחום

הרשמי, ותכנון הבית ועיצובו בהמשך היו לשדה

קרב של ממש, כאשר היא עמדה בתוקף על דעתה

שהמערכת הטעונה בין אדריכל ללקוח מצריכה

הקשבה ואסרטיביות דו-כיווניים.

פרק מיוחד במחקר דן בנושא מימון האספנות

בתקופת היישוב, כאשר ורה, שהייתה בת לאחת

המשפחות היהודיות העשירות בעיר הולדתה

רוסטוב, (רוסיה הלבנה), מהווה דוגמה להבנת

הסוגיה. בתוך כך, הסלון המשקף את הסלונים

האירופיים העשירים שבהם הוצגו לראווה פרטי

אומנות, מדגים את ההבדל בין מזרח למערב

ולתפקיד שלכל אחד מהם יש בבית.

עיצוב מאפייני ההביטוס של ורה וזיהוי מקורותיו

בהתאם לתיאוריית מרחב המחיה של בורדייה

באים לידי ביטוי בווילה שהפכה למוצג מוזיאלי

כחלק ממרכז המבקרים שהוקם לאחרונה במכון

ויצמן. ב״חדר הגרדרובה״ ששימש בעבר כחדר

התרעננות של המבקרים בבית לפני הפגישות

הרשמיות, מוצגים חפצים של ורה וחיים ויצמן, וכן

תצלומים משפחתיים האמורים לשדר למבקר את

רוח התקופה.

ראוי לציין שהנשיא הפקיד את כל ההתנהלות

אל מול האדריכל בידי ורה - שוויתרה על עיסוקה

כרופאת ילדים - והקפיד שלא להתערב במהלך

התכנון והבנייה פרט לעניינים הנוגעים לכספים.

1948

וכך, בעוד שדמותו של ויצמן שנבחר בשנת

לנשיאה הראשון של המדינה, האפילה על הקריירה

האישית של ורה כרופאה, היא עמדה בתוקף על

זכותה לעצב את חייהם בכל הקשור בביתם