FAQ בסגנון ישראלי
דבר העורךFAQ - Frequently Asked Question - זה תחליף אינטרנטי למשפט "כל מה שרצית לדעת על האתר שנכנסת אליו, ולא העזת לשאול". מעין תרגיל שיווקי לספר לך את מה שנראה לבעלי האתר חיוני, כדי שלא תדלג לאתר הבא מחמת הספק. כך למשל, באתר היכרויות שנכנסתי אליו כתוב שכל המסרים נכתבים על ידי המערכת, אבל מובטח, לעומת זאת, שכל התמונות הן של בחורות אמיתיות.
במהלך עשרים שנות הופעתו של כתב העת אדריכלות ישראלית הופנו אלינו שאלות רבות - חלקן נוקבות, אחרות פחות, אבל מרביתן ראויות להתייחסות. לו הייתי צריך לבחור מתוכן כמה שאלות QAF, הייתי מתמקד בשלוש מהן:
הראשונה: "מדוע כתב עת שנקרא "אדריכלות ישראלית" אינו מהסס להציג באופן שיטתי גם פרויקטים שתוכננו על ידי אדריכלים גויים?"
לשאלה הזאת יש לי שתי תשובות: האחת - לא כל מי ששם משפחתו "קרפנטר", חייב לפתוח נגריה. השנייה: עם כל הכבוד לאדריכלות הישראלית שהתפתחה יפה בשנים האחרונות, אין להצגתה שום ערך דידקטי אלא אם היא מוצגת בקונטקסט רחב יותר. אם אתם לא מאמינים,, תבדקו כמה אנשים בעולם מכירים את "נר לי, נר לי, נר לי דקיק"... לעומת "מישל, מא בל".
כיוון שהשאלה השנייה נוגעת לי אישית, שמתי אותה שנייה מטעמי צניעות: "מדוע העורך כותב על נושאים שאינם קשורים באופן מובהק לאדריכלות?"" - מישהו אפילו כינה את זה ""הגיגים".
התשובה האולטימטיבית היא, שאין בעולם דבר שלאדריכלות אין נגיעה אליו, החל מפוליטיקאים שמכתיבים את חוקי הבנייה לפי ראות בוחריהם, וכלה בכיסא שעליו הועלב בטמטום אופייני השגריר הטורקי. והתשובה האמיתית היא - נראה אתכם מנסים לפנטז על "אדריכלות ישראלית" 1,000 פעם, בלי לשעמם גם את מי שהעליב את השגריר הטורקי.
השאלה הבאה מורכבת, כמו כל דבר ישראלי, משלושה חלקים: "מי רשאי לפרסם חומר באדריכלות ישראלית; כיצד מגישים לנו חומר לעיון; ועל סמך מה אנחנו מחליטים מה ראוי לפרסום?"
התשובה המיידית היא שכל אחד מוזמן לשלוח ל - li.oc.qia.www כל מה שנראה לו ראוי לפרסום, בשביל זה אנחנו קיימים. אבל - היות שאחת המטרות העיקריות שלנו היא לשפר את האדריכלות הישראלית באמצעות חשיפה מבוקרת של פרויקטים, אנחנו מתמקדים בעיקר בפרויקטים שמבטאים שלושה פרמטרים (לפי סדר חשיבותם): תפקודיות, יצירתיות והיתכנות - הכל כמובן במינון סביר.
תשובה רשמית יותר היא שאדריכלות ישראלית הוא מגזין האדריכלות היחיד בארץ שמגובה על ידי מערכת אקדמית בינלאומית. כדי למנוע בכל זאת טעות, אנחנו מקיימים מדי שנה תחרות שבאמצעותה ניתנת לכל מי שחפץ בכך הזדמנות להעמיד את פרי יצירתו לשיפוט בלתי תלוי של צוות בינלאומי המורכב מאדריכלים ואנשי אקדמיה מובילים.
הגיליון הזה מוקדש להצגת הפרויקטים הזוכים בתחרות פרויקט השנה, והזדמנות נאותה להודות לכל המשתתפים בפאנל השיפוט, שהתנהל השנה בראשות ביירקה אינגלס ותומאס כריסטופרסון מקבוצת GIB הנורבגית: אדר' יצחק ליבנד - ראש ביה"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי באוניברסיטת תל אביב; אדר' אוסוולדו סתיו - יו"ר ועדת השיפוט של עמותת האדריכלים; אדר' ברוך ברוך - ראש היחידה ללימודי אדריכלות בוויצ"ו חיפה; פרופ' טיגרן האס - ראש היחידה לתכנון אזורים באוניברסיטת שטוקהולם; האמנית פרופ' ציונה שמשי; אמן הזכוכית ג'רמי לנגפורד; אדר' פרופ' בן־עמי טורקניץ - יו"ר הוועדה המייעצת לבתי הספר לאדריכלות בברזיל; אדר' פרופ' משה צור; אדר' יוסי סיוון; אדר' פרופ' יאן אולב יאנסן מאוניברסיטת אוסלו; ואדר' ארד שרון ממשרד שרון אדריכלים, שמטעמו מוענק הפרס היוקרתי לסטודנטים יצירתיים ע"ש אריה שרון ואלדר שרון.
ניהול התחרות נעשה כמדי שנה על ידי רחל בן אהרון, שבלעדיה לא הייתי מגיע בחיים לשום אתר היכרויות.
אדריכל ד"ר עמי רן
הגיליון הזה מוקדש באהבה רבה לאחי אברהם, שנפטר בדמי ימיו.
