Architecture of Israel #
114
|
August
2018
|
The Green Room
page
english readers
ארד שרון
אדריכלים מספרים
החדר הירוק
הסב האב והבן
11
היחס שאנחנו מפתחים כלפי הסביבה מושפע בדרך כלל מצבעים. העובדה הזאת יצרה במהלך
הקדמת מערכת.
השנים מיתוסים שונים המיוחסים לגווניה השונים, לעתים באופן מנוגד: למשל, צהוב מסמל שמחה, עליזות
ואופטימיות, אבל גם יובש וקמילה; אדום מסמל תשוקה, אש וכוח, אבל גם סכנה; סגול מסמל הגשמה ומודעות
רוחנית; כחול מסמל שלום ושלווה אבל גם דיכאון; ורוד מסמל רוך נשי; לבן מסמל תמימות, טוהר וניקיון; וירוק
מסמל את הטבע המתחדש אבל גם קינאה. הקשר בין הצבע והתחושה הפסיכו-פיזית שהוא מעורר גורמת לכך
שקשת הצבעים נתפסת במוח האנושי באופן קטגורי, למרות שהיא מורכבת מעירוב רציף בין שלושת צבעי
היסוד - אדום, צהוב וכחול. העירוב הזה מגדיר משפחות של גוונים, המתחלקות בעצמן לקטגוריות משנה כגון
כתום המורכב מאדום וצהוב, סגול המתקבל מכחול ואדום וירוק המתקבל מעירוב בין כחול וצהוב. וכך, עירוב
הנחשב להרמוני מתורגם לנינוחות, בעוד שעירוב דיסהרמוני עלול לגרום לאי-שקט. היות שמדובר בתגובה רגשית
לאובייקט שאין לו כל ממשות פיזית, פרט לאורך גלי האור המשתנה, היחס שאנחנו מפתחים כלפי הצבעים
השונים סובייקטיבי, ואסוציאטיבי בהחלט. כלומר, מה שנתפס במצב מסוים כמבטא תחושות חיוביות, עלול
להתבטא במצב אחר כביטוי שלילי. הסיפור המובא כאן נלקח מהספר ״להציל את החולדה״ מאת אדריכל ארד
שרון, כדי להדגים כיצד נקודת התייחסות רגשית עשויה לשנות את תחושת המתבונן אל הצבע הירוק הנתפס
בשנים האחרונות כסמל מובהק לאדריכלות מודעת אקלים וסביבה.




