11 / 96
2018
אוגוסט
114 #
אדריכלות ישראלית
|
פחות או יותר
11
|
Concrete house in Füllinsdorf,
Switzerland, 2015
Located in a neighborhood from the 1960’s,
the new concrete house demonstrates a
formal restraint that bases its architectural
features on the openings’ organization,
giving it a modern look. A dominant skylight
in the center, floods the living space with
natural light, thus emphasizing the qualities
of the rough concrete.
Wespi de Meuron Romeo A rchitects
with
Weber Buess Architects
Photos:
Hannes Henz
את טווח החיים של כל יצירה הוא כמות הרבדים
שהיא מצליחה לייצר במשך חייה באמצעות
הפרשנויות הנעשות זמן רב לאחר שהיוצר השלים
את מלאכתו. כך בספרות, במוזיקה, באומנות
ובוודאי שבאדריכלות, המהווה זירה ארוכת טווח
להתרחשויות אינסופיות, שהחשובות בהן נוצרות
באופן אקראי ללא שום קשר לכוונת היוצר
המקורית.
התפיסה הזאת שוללת על פניה את הטענה של
פרידריך דניאל אֶרְנְסְט שְׁלַיֶירְמַאכֶר לפיה הבנת
המשמעות היא שיחזור כוונת היוצר, כאשר
סמוי מן העין, ותלוי
More
הופך להיות
Less
ה-
בעיני מתבונן. במצב כזה ישנה חשיבות רבה יותר
לחוויית הגילוי של הערכים המוטמנים על ידי היוצר
בחלל, מאשר לכיצד הוא נראה.
What you
ו-
What You See
כלומר, בפער שבין
- שם מוצפנת חוויית הגילוי, שהיא לדעת
Get
חכמים - המרכיב המניע את החיים, ובעיקר
הדרך הטובה ביותר לערב את המשתמש במעשה
היצירה.
הדוגמה המובהקת ביותר בתחום זה היא כמובן
כתיבה פואטית, שבה המרווח בין המילים
מצריך סגירת פערים הגורמת לעיכוב בזרימה
המחשבתית ועל ידי כך מחייבת את הקורא להיות
מעורב באמצעות אסוציאציות אישיות המזכירות
לו מצבים דומים (ראה מאמר ״היכן בדיוק נמצא
)68
הרובד הפואטי של האדריכלות: גיליון
מעורבות דומה מתרחשת למעשה בכל יצירה וגם
באדריכלות, כאשר פיענוח ושמחת הגילוי, גורמים
למעין מיני-קתרזיס שמטרתו המובהקת היא
העשרה חוזרת ונשנית של חווית החלל.
ההיסטוריה של האדריכלות מורכבת מאינספור
דרכים הממחישות את העובדה שככל שאתה
משקיע יותר במחשבה, אתה צריך לעשות
פחות בתהליך הבנייה. בחרנו להמחיש (את רוב)
המאמר באמצעות עבודות שתוכננו על ידי משרד
,
Wespi de Meuron Romeo
האדריכלים השוויצרי
שלא משנה באיזה סגנון בנייה הם עוסקים,
התערבותם המינימליסטית במבנה היא תוצאה
ישירה של מחשבה אדריכלית רבה.