אדריכלות ישראלית

Architecture of Israel #

119

November

2019

WhatsApping with Dean Yasha Grobman

page

english readers

זה לא סוד שמעמדו המקצועי של האדריכל נמצא בשנים האחרונות בשפל, כאשר מצד אחד חוקי הרישוי

מעמיסים עליו עשרות יועצים, היזמים מכוונים את ההתפתחויות בשטח על סמך שיקולים כלכליים בלבד,

מנהלי הפרויקטים תפסו את מקומו כ״ראש לבונים״, ובתי הספר לאדריכלות נתונים למרותו של הרשם -

פקיד ממשלתי העושה במערכת הלימודים של בתי הספר לאדריכלות כהבנתו. תורמים לכך מעמדו הסטטוטורי

הנמוך של איגוד האדריכלים, שבעבר הוסמך על פי חוק להעניק את התואר ״אדריכל״ רשוי, וכיום להשתייכות

אליו אין שום יתרון.

אדריכל פרופסור יאשה גרובמן - דיקאן הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון הנחשב כאחד ממובילי התכנון

הרובוטי הממוחשב בארץ, ניהל איתי שיחת ווטסאפ במהלך החגים, בתקווה שאף אחד לא יחשוב שמישהו

מאיתנו נגד הקידמה הטכנולוגית, שכבר כיום מצליחה לזנב באדריכלות כמדיום בלעדי להסדרת אינטראקציה

במרחב. בשל הפופולריות המתרחבת של הנושא הניצב כיום בקידמת האג׳נדה של בתי הספר לאדריכלות

בעולם, עלול להיווצר מצב שבו אמות המידה הקונבנציונליות לתכנון אדריכלי בסיסי, נותרות בשוליים, ביניהן

תכנון מודע אקלים וסביבה המתבטא בהצללה, איוורור, איטום, בידוד, שליטה בתאורה הטבעית, והפניית הבניין

- נושא הנתון כיום יותר מתמיד להגדרות תב״ע ובעיקר לניסיונות לנצל כל מטר בנוי לבנייה.

שיחת העונה

שיחת ווטסאפ עם פרופ׳ יאשה גרובמן

מה מלמדים בבתי ספר לאדריכלות

זה לא סוד שמבין חמשת בתי הספר המוסמכים

להכשיר אדריכלים בארץ, הטכניון זוכה מאז

ומתמיד להעדפה משמעותית המעוגנת בין היתר

בחוק המהנדסים והאדריכלים. כך למשל, מועצת

ההנדסה והאדריכלות אמורה לכלול שני נציגים

מהטכניון, אחד מאוניברסיטת תל אביב.... ואחד...

מאוניברסיטת הנגב (לזכר הקשר עם בן גוריון).

העובדה הזאת מן הסתם איננה רק פריבילגיה,

אלא מטילה על הפקולטה בטכניון משנה אחריות

בהובלתמקצוע האדריכלותשעל פי כל האומדנים

יורד בקצב ממאיר מגדולתו.

אני מציע שנסכים ראשית על העובדות. אני לא

מכיר את המצב ה״עגום״ שעליו אתה מדבר. לדעתי

מקצוע האדריכלות נמצא דווקא בעלייה. שנית, מינוי

שני נציגים מהטכניון למועצת ההנדסה והאדריכלות

אכן מבוסס על היסטוריה, אבל לדעתי הוא מוצדק

מבחינת כמות החוקרים במשרה מלאה הכפולה

בטכניון יחסית לכל בית ספר אחר לאדריכלות.

אני בטוח שבסוף הראיון נסכים. זה לא סוד

שמרבית האדריכלים נאבקים כיום על קיומם,

משום שהשכר שלהם שואף למינימום, בעוד

שעד שנות השבעים, אדריכלים כמו אלדר שרון,

יעקב רכטר, רמי כרמי, יצחק ישר אברהם יסקי

ודומיהם נחשבו ל״אלילים״, הן מבחינה חברתית,

והן מבחינה כלכלית. אבל מתוך הנחה שזה לא

ברושור של הפקולטה, תנסה, למרות תפקידך

המחייב מן הסתםתשובות דיפלומטיות, לענות על

השאלות דווקא מהמותן, או מהלב: לנוכח הביטוי

הבלתי מאוזן של הטכניון ביחס לבתי ספר אחרים

לאדריכלות (ולא משנה ממה הוא נובע!) מהי

לדעתך מחויבות הטכניון לקרנו של המקצוע?

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים היא לא רק

הפקולטה הראשונה לארכיטקטורה ובינוי ערים

אלא גם היחידה שמובילה מחקר מתקדם ברמה

בינלאומית בארבעה מסלולי דוקטורט. לכן, אנחנו

מודעים לאחריות להיות אלה שמחפשים וקובעים את

הדרך לאחרים, בין היתר באמצעות טיפוח והרחבת

הידע של הבוגרים.

אחד הפרויקטים שאתה מוביל באופן אישי הוא

קידום הרובוטיקה הממוחשבת, לאן אתה צופה

שהמוצר הזה יוביל את האדריכלות בכלל ואת

האדריכלות הקונבנציונלית בפרט?

פיתוחים רובוטיים מובילים לשני כיוונים עיקריים:

אוטומציה של תהליכי הבנייה, ויכולת ייצור של

מוצרים במורכבות גיאומטרית ללא תקדים.

אתה הגעת כתלמיד לפקולטה בשנות התשעים

אחרי שירות צבאי כטייס. הספקת לתכנן מבנים

בעיפרון על נייר סקיצה?

עבדתי במשרדים בהם תכננו ושרטטו בעזרת עיפרון

ורפידוגרף ואני עדיין מתכנן מבנים עם נייר סקיצה

במקביל לתכנון במחשב. אני מאמין שלכל מדיה יש

יתרונות, ואדריכל צריך לדעת להשתמש בכולם -

כמו צייר שצריך לדעת להשתמש בפלטת הצבעים

המלאה שמאפשרת לו לבחור, הן את הצבע והן את

המכחול המתאימים לכל ציור.

באיזה פרויקט שלך אתה הכי גאה, ואני משתמש

בכוונה במונח פרויקט ולא בבניין, מתוך ידיעה

שאדריכלים מייצרים כיום הרבה יותר פרויקטים

מאשר בניינים.

זו שאלה קשה. מרבית הפרויקטים שלי הם תוצר של

תחרויות אדריכליות, ואני גאה מן הסתם בתוצאות,

במיוחד באלה שהיה בהן שיתוף פעולה טוב עם היזם,

מנהל הפרויקט והיועצים. פרויקט אדריכלי מחייב

עבודת צוות טובה שיוצרת אהבה וגאווה - כאשר

זה לא קורה נוצרים מתחים ורמת ההישגים והגאווה

נפגעת.

פשרותהן כידועהגורםהמאתגר ביותר באדריכלות.

והיות שאדריכלות היא תמיד תוצר של איזון בין

סכום ברירות המחדל, זה בעצם מה שעושה את

ההבדל בין הדמיית מחשב לבין פרויקט בנוי ששרד

את כל הטלטלות והאילוצים. אני מנחש שמדובר

בבית הספר ללימודי הסביבה?…

בית הספר ללימודי הסביבה שתכננתי יחד עם ניר

אדריכלים וד״ר יוסי קורי הוא דוגמה נהדרת לקשר טוב

מאוד בין האדריכלים, היועצים, היזם ומנהל הפרויקט.

ואכן אני גאה בו מאוד, משום שלדעתי הוא המהווה

נקודת ציון בתכנון ובניית מבנים ירוקים בארץ.

טוב, היות שנגענו בבניין שאמור לייצג את נושא

הקיימות, הגיוני לשאול האם הרעיונות האקלימיים

המוגזמים לדעתי, שהוטמעו בו, אכן מוכיחים את

עצמם כחוסכי אנרגיה.

למיטב ידיעתי הבניין עובד טוב. חוסך יותר אנרגיה

ממה שתוכנן, והוא מצביע על כך שאפשר לתכנן

ולבצע בניין עתיר מערכות ירוקות. ולא פחות חשוב,