88 / 95
Architecture of Israel #
119
|
November
2019
|
WhatsApping with Dean Yasha Grobman
page
english readers
9
הבניין מהווה מוקד חברתי בנושא הקיימות. כאשר
הוא לא רק חוסך אנרגיה בתפעולו היומיומי אלא
גם תורם את האנרגיה העודפת לבניינים אחרים
בקמפוס.
יש נתונים כמותיים של צריכת האנרגיה בהשוואה
לבניינים אחרים בסביבה?
האוניברסיטה משווה את צריכת האנרגיה לבניינים
אחרים – יש אתר אינטרנט אליו כל אחד יכול להיכנס
environment.tau.
ולראות את הנתונים בעצמו -
. בפעם האחרונה
ac.il/PSESbuilding/databaseשבדקתי, החיסכון היה מעל למצופה - הבניין מייצר
מים קרים שאותם הוא מפנה גם למבנה השכן.
אתה באמתמאמיןשבניין צריך לייצר מים קרים גם
אם הוא לא בית חרושת לקרח?… או שהוא פשוט
אמור לחסוך בהוצאות החימום, הקירור והאיוורור,
מתוך ידיעה שכשבעים אחוז מתצרוכת האנרגיה
בעולם מתבזבזת על תחזוקת בניינים?...
מים קרים זה סוג של אנרגיה. בניין צריך להגיע למצב
של אנרגיה מאופסת בצריכה היומיומית ובשאיפה גם
בראייה של מחזור חייו. הבעיה כיום אינה טכנולוגית -
ניתן להגיע לבניינים כאלה בהשקעה ראשונית גבוהה
יותר שתחזיר עצמה בהמשך. אולם, אין כיום יזמים -
לא פרטיים ולא מוסדיים שמוכנים להשקיע בכך את
הכספים הדרושים, ואין מודעות מצד הצרכן לדרוש
את זה.
תרשה לי למקד את חילוקי הדעות בינינו בשני
תחומים עיקריים, האחד: ההנחה שבניין לא
בניין בי״ס פורטר ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב
פרטים סימליים משדרים את מהות המבנה.
בעמוד זה:
חזית הכניסה הפונה למערב.
בעמוד השמאלי:
צריך לצרוך אנרגיה בכלל היא פיקציה מוליכת
שולל. לדעתי, מספיק שצריכת האנרגיה תפחת
בארבעים אחוז כדי שירווח לנו קצת, ו״הנסיך
הקטן מפלוגה ב׳ ישוב לראות כבשה שאוכלת
פרח...״. העניין השני הוא שההנחה הזאת אשמה
בעצם ביצירת פיקציה לא פחות מטעה, לפיה
תכנון בניין שחוסך אנרגיה מצריך השקעה כספית
גבוהה יותר. וכאן אני מחזיר אותך לאחריות של
בתי הספר לאדריכלות, שבמקום לעסוק ב-א׳ ב׳
של האדריכלות, עובדים אלילים, שבמקרה הטוב
מזכים את החוקרים בנקודות. ואני אתן לך דוגמה.
פעם, כתשעים וחמישה אחוז מהדירות היו זוכות
למים חמים באמצעות דודי שמש. כיום, כשהבנייה
לגובה מבטלת לכאורה את האפשרות למקם דודי
שמש על הגג, אין חובה להתקין דודי שמש. האם
שקלתםלמשללהציעאלטרנטיבותלגג, באמצעות
קולטים הממוקמים במקומות אחרים בבניין״
למשל על גגוני המרפסות? במילים פשוטות: האם
ההתעסקות האובססיבית ברובוטיקה ממוחשבת
במגדל השן האקדמי, אינה מסיטה את העיקר
לטפל? למה למשל אדריכלים (ובעיקר סטודנטים)
דבקים עדיין בהצללה פסיבית, כאשר יש אמצעים
מעולים לתפעול הצללה אקטיבית?
בניין שמייצר את האנרגיה שהוא צורך אינו פיקציה
אלא מציאות. מגיעים לבניין כזה באמצעות שילוב
נכון של תכנון פסיבי עם מערכות אקטיביות. העיסוק
בטכנולוגיה עוזר מאוד גם בהקשרים האלה – בין
היתר באמצעות היכולות למדוד באופן כמותי את
החיסכון בתאורה, בידוד, רוח, וקרינת השמש –
יכולות שלא היו קיימות כלל עד לפני מספר שנים.
זה ברור, אבל מה הסטודנט לומד לעשות עם זה?
כיצדהידעהזהבאלידי ביטויתכלסבתכנון המבנה?
האם הבוגרים מודעים לבעיית ההתחממות מעבר
לרמת הבניין הבודד, כאשר צבר של בניינים יוצר
מצד אחד הצללה עצמית בלתי מבוקרת ומצד
שני הופך לאוגר חום שלא ניתן לנוס מפניו אלא
באמצעות המזגן שהפך בעצמו לבעיה?
הדגל של הפקולטה הוא תכנון עכשווי, ולא רובוטיקה
ממוחשבת. אנחנו מלמדים שיטות בנייה מתקדמות,
שימוש בכלים מתקדמים לעיצוב, הערכה ובנייה בין
. היתרון שלנו
CNC
הייתר רובוטים ומכונות כירסום
מול מוסדות אחרים מתבטא ביכולת לחשוף את
הסטודנטים לשילוב של מחקר פורץ דרך ואנשי
פרקטיקה מהשורה הראשונה.
גם מוסדות אחרים בארץ עושים את זה, ואני יודע
שלא פחות טוב. אבל אנחנו בכיוון... רק שעדיין
התשובות שלך דיפלומטיות. בוא ננסה לרדת
לקרקע, הרי אתה לפני הכול אדריכל. אתה מודע
לכך שהפן המקצועי הופקע כליל מידי האדריכלים
והוא נמצא כבר מספר שנים בידיו של הרשם,
ולא בכדי. יש בעיה בחומר הנלמד בבתי הספר
לאדריכלות, וכתוצאה מכך בכל הפן המקצועי
של האדריכלות, זה לא דבר חדש כמובן, אבל זה
הולך ומחמיר, ולדעתי זה נובע מחוסר התמקדות
בנושאים בסיסיים.
אני מבין את הביקורת שלך על עצם התערבותו של
הרשם בתחומי הלימוד. אבל אני חושב שלרשם יש
תפקיד חשוב בקידום המקצוע ובפיקוח על הידע
המקצועי של האדריכלים. אני חושב שהאקדמיה