Table of Contents Table of Contents
Next Page  51 / 96 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 51 / 96 Previous Page
Page Background

2018

אוגוסט

114 #

אדריכלות ישראלית

|

הסבת מבנים

51

|

לענות על השאלה "עד כמה צריך להתערב בבניין"

באמצעות פתרונות מעשיים, כאשר ההיבטים

הביקורתיים נותרים פתוחים לפרשנות חופשית.

ההתערבות האדריכלית מנוסחת בדרך כלל

במונחים מושאלים, בעיקר מתחום הביולוגיה או

הטכנולוגיה הרפואית, כגון ״החייאה״, ״רדיוגרפיה״,

״אנדוסקופיה״ וכדומה. גישה טכנולוגית ״מרפאת״

שכזאת מדברת על טווח פעולות רחב לטיפול

והשמשה של מבנים קיימים, החל משינוי וחיזוק

המבנה, דרך שיבוץ מערכות מתקדמות, ועד

לפירוק והרכבה מחדש.

הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים כיום כמעט

שאינם מוגבלים - החל מפירוק ושינוע לצורך

הרכבה מחדש, וכלה בבנייה מעל או מתחת. אולם

דווקא משום כך – שאלת התוכן, המטען החברתי/

תרבותי והמשמעות הקונטקסטואלית מקבלות

חשיבות יתרה.

במרכז המשמעויות האלה ניצבת ה"הילה"

(במושגים של וולטר בנימין), מורשת המבנה,

היבטיו האמנותיים, וההקשר התרבותי והחברתי

שיצרו אותו מלכתחילה.

פעמים רבות, אירועים היסטוריים שהתרחשו

במבנה או דמויות היסטוריות שהתגוררו בו נחשבים

כנקודות ציון בתולדות האדריכלות - ללא קשר

לאיכותו האדריכלית - בין אם הן ראויות להוות

מודל לחיקוי ובין אם לאו. לדוגמה: בית בן גוריון,

בית ביאליק, בית אנה פרנק ו״בית״ רבים אחרים.

אולם, בניגוד לתכנון מבנה חדששבו הצורה אמורה

(לכאורה) לבטא בעיקר את דרישות הפרוגרמה,

הבעיה בהסבת מבנים היא התאמת המבנה

הקיים לשימוש החדש. הגישה האדפטיבית גורסת

שבמצב כזה נוצר מתח רעיוני המהווה הזדמנות

לפעולה מרחבית, חדשנות ביצירת חלל, ובעיקר -

הזדמנות לפרשנות ביקורתית של ערכים קודמים.

פרוגרמה היא בעצם התשובה לשאלה למה הבניין

אמור לשמש, עבור מי הוא נבנה, ומה הוא אמור

לבטא. במובן שטחי מדובר במכלול הדרישות,

הצרכים, והשימושים, מסגרות ה׳זמן ובתקציב

נתון. כלומר - סכום הערכים הכמותיים, הרעיוניים

והערכיים.

העיסוק בפרוגרמה הפנה את המתכננים בתקופה

המודרניסטית לקשר שבין תוכן לצורה, בהתאם

Above and in the lower left image:

space and mass in an intermediate situation

- a critical installation by artist Gordon Matta

Clark, carried out in 1975 shortly before the

destruction of the old buildings to establish

the cultural center, creates an unexpected

tension between the private apartment space

and the Parisian street.

In the lower right photo:

The "Berg" -

installation in the auditorium of the "People's

Palace", which served as a cultural center in

East Berlin before the unification of the city

in 1975, in the framework of the "People's

Palace" reconstruction.

Right page:

Georges Pompidou Center,

designed by Renzo Piano and Ritzard

Rogers (1971-1977) as part of the Beaubourg

area of the 4th arrondissement in Paris.