2018
אוגוסט
114 #
אדריכלות ישראלית
|
הסבת מבנים
51
|
לענות על השאלה "עד כמה צריך להתערב בבניין"
באמצעות פתרונות מעשיים, כאשר ההיבטים
הביקורתיים נותרים פתוחים לפרשנות חופשית.
ההתערבות האדריכלית מנוסחת בדרך כלל
במונחים מושאלים, בעיקר מתחום הביולוגיה או
הטכנולוגיה הרפואית, כגון ״החייאה״, ״רדיוגרפיה״,
״אנדוסקופיה״ וכדומה. גישה טכנולוגית ״מרפאת״
שכזאת מדברת על טווח פעולות רחב לטיפול
והשמשה של מבנים קיימים, החל משינוי וחיזוק
המבנה, דרך שיבוץ מערכות מתקדמות, ועד
לפירוק והרכבה מחדש.
הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים כיום כמעט
שאינם מוגבלים - החל מפירוק ושינוע לצורך
הרכבה מחדש, וכלה בבנייה מעל או מתחת. אולם
דווקא משום כך – שאלת התוכן, המטען החברתי/
תרבותי והמשמעות הקונטקסטואלית מקבלות
חשיבות יתרה.
במרכז המשמעויות האלה ניצבת ה"הילה"
(במושגים של וולטר בנימין), מורשת המבנה,
היבטיו האמנותיים, וההקשר התרבותי והחברתי
שיצרו אותו מלכתחילה.
פעמים רבות, אירועים היסטוריים שהתרחשו
במבנה או דמויות היסטוריות שהתגוררו בו נחשבים
כנקודות ציון בתולדות האדריכלות - ללא קשר
לאיכותו האדריכלית - בין אם הן ראויות להוות
מודל לחיקוי ובין אם לאו. לדוגמה: בית בן גוריון,
בית ביאליק, בית אנה פרנק ו״בית״ רבים אחרים.
אולם, בניגוד לתכנון מבנה חדששבו הצורה אמורה
(לכאורה) לבטא בעיקר את דרישות הפרוגרמה,
הבעיה בהסבת מבנים היא התאמת המבנה
הקיים לשימוש החדש. הגישה האדפטיבית גורסת
שבמצב כזה נוצר מתח רעיוני המהווה הזדמנות
לפעולה מרחבית, חדשנות ביצירת חלל, ובעיקר -
הזדמנות לפרשנות ביקורתית של ערכים קודמים.
פרוגרמה היא בעצם התשובה לשאלה למה הבניין
אמור לשמש, עבור מי הוא נבנה, ומה הוא אמור
לבטא. במובן שטחי מדובר במכלול הדרישות,
הצרכים, והשימושים, מסגרות ה׳זמן ובתקציב
נתון. כלומר - סכום הערכים הכמותיים, הרעיוניים
והערכיים.
העיסוק בפרוגרמה הפנה את המתכננים בתקופה
המודרניסטית לקשר שבין תוכן לצורה, בהתאם
Above and in the lower left image:
space and mass in an intermediate situation
- a critical installation by artist Gordon Matta
Clark, carried out in 1975 shortly before the
destruction of the old buildings to establish
the cultural center, creates an unexpected
tension between the private apartment space
and the Parisian street.
In the lower right photo:
The "Berg" -
installation in the auditorium of the "People's
Palace", which served as a cultural center in
East Berlin before the unification of the city
in 1975, in the framework of the "People's
Palace" reconstruction.
Right page:
Georges Pompidou Center,
designed by Renzo Piano and Ritzard
Rogers (1971-1977) as part of the Beaubourg
area of the 4th arrondissement in Paris.




