9 / 96
2018
פברואר
112
אדריכלות ישראלית
|
עירוב שימושים
9
|
במסגרת התפיסה האורבנית החדשה נעשו
ניסיונות להשיב לעיר את איבריה המסורתיים
- הרחוב (בניגוד לדרך) והכיכר העירונית, תוך
שימור מבנים בעלי ערך היסטורי. כלומר, לאפשר
התפתחות הדרגתית הנבנית מכוונות יוצר רבות,
במקום כוונת יוצר (שתלטנית) אחת.
אלא שהשימוש האוטומטי במונח מעורר הדימיון
הזה, הפך בשנים האחרונות לחרב פיפיות - כאשר
תוכניות הבינוי נתפרות על פי האינטרסים של
יזמים, המניעים אמנם את שוק הבנייה, אך מתוך
שיקולים מנוגדים בתכלית, במיוחד כשמדובר
במתחמים אקסלוסיביים, שמילת המפתח בהם
היא ניתוק ובידוד מרחבי.
לאפחותמעניינתהעובדהשהתהליךמקבלתמיכה
ועידוד דווקא מצד רשויות התכנון, המעוניינות
לקדם פרויקטים שמבטאים עשייה, תוך שהם
מביאים תמורה כספית עצומה באמצעות מיסי
השבחה וארנונה בסדרי גודל דימיוניים של מאות
מיליארדי שקלים. וכך, הקלישאה ה״אורגנית״
במהותה הפכה למעין תעודת הכשר ליצירת
אדריכלות נדל״נית, הפותרת יזמים מהצורך בשינוי
ייעוד בהתאם לצורכיהם השיווקיים, תוך חיסכון
בפרוצדורות רישוי מעייפות ויקרות.
במציאות שכזו ההון מכתיב למעשה את הפרצוף
של המדינה, שלא לדבר על פרצופם של מקבלי
ההחלטות, שחלקם נאלצים לתרגל (לבושתנו)
, לבלות לילות
443-
את תרבות הפנאי שלהם ב
כימים בבתי מעצר, ולא עלינו בבתי כלא - כמו
בארגנטינה, כמו בצרפת או כמו בלונדון שלא
מחכה לאף אחד מאיתנו (ראה מאמר על פרויקט
קינג׳ס קרוס בהמשך).
אין צורך בהתעמקות רצינית מדי כדי להבין
שמעגל הקסמים הזה, שבו מעורבים כל מניעי שוק
הבנייה - הרשויות, היזמים, האדריכלים והלקוחות
- מהווה ניסיון מגוחך לאכול את העוגה ולצפות
שהיא תישאר שלמה, כשמושגים כמו ניתוק חברתי
וחיבור מרחבי נמצאים בקונפליקט רציונלי. הדבר
בא לידי ביטוי בהפרדה בלתי אורבנית, בין הולכי
הרגל, וכלי הרכב, שבעליהם הם ממש אותם הולכי
הרגל, ברגע שהם מפעילים את הפנגו.
ראוי לציין, שמגמת השימור האורבני שהחלה
התמקדה ב״רחוב הראשי״,
70-
בשנות ה
מתוך הנחה שהוא מהווה תמצית מייצגת של
תכני המקום, על בנייניו והפונקציות הייחודיות
המרכיבות אותו. אלא שה״רצון הטוב״ מבטא גם
חוסר הבנה אלמנטרי בתכנון עירוני, כאשר הרחוב
הפך ל״מדרחוב״ מנותק מהרחובות הגובלים
בו, ושבהם למעשה ממוקמים באופן מכוון כל
הפונקציות התרבותיות התומכות - כיכר העיר,
השוק, התיאטרון ובתי התפילה - בין אם מדובר
בבית כנסת, כנסייה, מסגד או מקדש.
עירוב שימושים אמיתי בלונדון, מאפשר
למעלה:
אינטראקציה אקראית בין משתמשים שונים.
היוקרתי בקליפורניה
Balta
פרויקט
בעמוד הימני:
SHop Architects
שמוגדר על ידי האדריכלים
כדוגמה לעירוב שימושים, אך בפועל כולל מגדלים
יוקרתיים המבודדים מסביבתם.
Top:
A real mixed use in the City of
London, allowing for random interaction
between different users.
Right page:
The prestigious Balta Project
in California, defined by the developers as
mixed use, but actually includes isolated
luxury residential towers.
Architects: SHoP Architects.