4 / 96
Architecture of Israel #
112
|
February
2018
|
Editorial
page
99
english readers
דבר העורך
כי נגד אנחנו כולנו
דברו בעד,
עוד מעט בחירות, אין ספק, והשאלה במי לבחור מעסיקה הפעם את כולנו, החל מאלה שטוענים שזה בסדר
לשלם כופר לראש ממשלה שמצליח לשרוד כנגד כל החקירות, וכלה באלה שחושבים שאולי בין עשרת
מיליון התושבים יש בכל זאת עוד מישהו עם קול עבה. אני אישית מאמין שבמצב המקוטב הזה, שבו החברה
הישראלית ירדה מדעתה, צריך לבחור רק במי שמאמץ קו חיובי, ובמקום לצעוק מה לא, הוא אומר בשקט
מה כן.
כן, אנחנו גאים לאללה על הישגינו במדע, ברפואה, במחשבים, בהמצאות, בהתפלת מים, ובהפקת אנרגיה
חיובית מהשמש; שאנחנו לפחות מאמינים שאנחנו רוצים דמוקרטיה, ושאיכשהו אנחנו עדיין מצליחים לשמר
יחס סביר בין שלוש הרשויות, ובמיוחד - שאנחנו יודעים להתאחד כשצפירת יזכור מפלחת את דומיית הדום,
וכאב הלב.
אני נפעם שקצין צה״ל יודע להתאפק כמו מענטש אל מול נערה מטופשת וצווחנית שסוטרת לו; שאנחנו
לא מהססים לחקור, תחת אזהרה ותחת כל עץ רענן, גם את נבחרינו, נשותיהם וטפם. אני שמח שאנחנו
מתביישים כשאיזה חבר כנסתמתנהג כמו ילד טעון טיפוח, וכשחברת כנסת מהליכוד דווקא אומרת בלי בושה
עד כאן, כי עד כאן. וכן, אני עדיין מתרגש כמו ילד שגדל בצהלה, כשאנחנו שרים בגאווה את התקווה, למרות
שאנחנו יודעים שהלחן גנוב מיצירה של סמטנה, שגנב אותה משיר עגלונים פולני, אבל נרגעים מהידיעה שהוא
על ידי המשורר היהודי יצחק בר ששת.
1400-
נגנב קודם לכן מ״ברכת הטל״ שהולחנה ב
ואפרופו פולנים - אני מבין לגמרי את המחאה ההומנית המשווה את הפליטים האפריקניים לפליטים יהודים
(לאו דווקא של השואה), וממש מזדהה עם כל מי שחושב שאלוהים
לא באמת התכוון שבארץ יגורו רק יהודים, כמו שכמה פוליטיקאים
קיצוניים בטוחים. חשוב לזכור שמבקשי האוכל האפריקנים הגיעו
לכאן ברגל, לא במסגרת טיול סוף שנה, אלא כאלטרנטיבה לטיול
של סוף החיים, וזה לא באמת חשוב כיצד ציידי ההגירה מגדירים
אותם.
פעמים רבות אני שואל את עצמי אם מישהו שכח את חוק איסור
. למרות
1923-
העלבת עובדי ציבור שחוקק על ידי הבריטים ב
שהזמנים השתנו, אני שואל את עצמי מה יקרה אם יום אחד עובדי
הציבור יחליטו להגיש תביעת דיבה ייצוגית נגד הציבור?
הטיעון שהכנתי מראש ל״בא כוחנו״ הדימיוני מתבסס על השאלה:
האם שרי הממשלה המושחתים, הח״כים המכים וראשי העירייה,
שרבים מהם מתרגלים מהי תרבות פנאי בבתי כלא, נחשבים בכלל
כעובדי ציבור, כאשר הם מתנהגים כאילו הציבור עובד אצלם,
ומעליבים אותנו על ימין ועל שמאל - בעיקר על שמאל?
על פי חוקי ישראל, העדות והמשפטים (התמוהים), כאשר הדברים
לא כל כך ברורים, פונים להלכה, והרי שם, בתלמוד נאמר במפורש
(בבא קמא ז, א.) שהגונב מגנב פטור.
על ידי שירות בתי הסוהר לכליאת פליטים
2013-
ולעניין האדריכלות. ״מרכז השהייה (עאלק) חולות״ הוקם ב
אפריקניים למשך שלוש שנים, לאחר שחלקם נתפסים באישון לילה במיטתם. אבל כשהזמן רץ כמו פליט
שנמלט מאריתריאה, והאלטרנטיבה היא הגליה לרואנדה, שהבטיחה לא לרצוח אותם, זה בטח כלום בשבילם.
ואשר לדיירי שכונות דרום תל אביב המשלמים את מחיר השאננות של הממשלה, אתם צודקים בהחלט!! אם
הם היו מתעוררים מההתעסקות האובססיבית בחקיקת חוקי הישרדות, הם היו דואגים לנצל את כוח האדם
המצוין לאיוש משרות שאף ישראלי לא מתנדב לעסוק בהן - ומצילים את בתי המלון הנסגרים למרות שמשום
מה מגיעים לכאן מיליוני תיירים בשנה, את החקלאות המתייבשת מבושה על כך שאין לה דור המשך, ואת
ענף הבנייה שאינו מצליח להקים אפילו בניין אחד בר-השגה בלי הזרים המוזרים, בין אם הם נפלטים מסודן,
אריתריאה, טורקיה או סין.
עם ישראל חי, תודה לאל, השאלה היא, עד מתי רשעים יעלוזו (תהילים צ״ד ג).
אדריכל ד״ר עמי רן
צילום: ד״ר איריס יעיש
5