ISSN-0-792-1268 www.aiq.co.il Architecture of Israel 140 אדריכלות ישראלית L’Hemisfèric, Valencia, Spain. Architect: Santiago Calatrava , ולנסיה, ספרד, אדריכל: סנטיאגו קלטרווה L’Hemisfèric 09-9551500 : טלפון למנויים
אדריכל/מעצב מחלקת ההפקות של מגזין אדריכלות ישראלית מציעה לך להפיק ספר מקצועי ומכובד שיכלול את מבחר עבודותיך, יתאר את האני מאמין שלך ויציג את כישוריך המקצועיים פרטים למילוי לחצו ai@netvision.net.il ל: כתבו 09-955-1500 חייגו: אדריכלות ישראלית
140 2 6 42 70 עורך ראשי מנהלת המערכת עוזרת לעורך כתבות שטח מזכיר המערכת עוזרת מחקר תרגום ועריכה אנגלית צלמי מערכת ייעוץ לשוני עריכה גרפית הכנת לוחות הוצאה לאור כתובת המערכת טלפון פקס דוא״ל אתר כתב עת לאדריכלות עיצוב וסביבה אדריכלות ישראלית 02/2025 - 140 אדריכלות ישראלית מכתב גלוי לבבא מציעא אדריכל ד"ר עמי רן דבר העורך סקורקא אדריכלים אדריכל ד"ר עמי רן אדריכלי העונה מדור לסיקור אירועים ותחרויות רחל בן אהרון סקרנות קריסת הנרטיב האדריכלי אדריכל ארד שרון נקודת מבט 2025 פברוארכל הזכויות שמורות אסור להעתיק או לצלם מתוך החוברת ללא קבלת רשות בכתב מהמערכת © 28 המשמעות האוקסימורונית של מחיצות נטלי מן, אדריכלית ליאת בעבור חומר לעבודה 56 FFAS אדריכל ד״ר עמי רן MA רחל בן אהרון ד״ר הילית מזור בוני אבנס אלדד קרצמן MA אלה רן אדריכל מיכאל פילדמן יצחק מרום, אלה אבישר MA תלמה פרויד מאי נר שפירא אדריכלות ישראלית הרצליה ב׳ 321 . ת.ד 09-955-1500 09-955-1502 ai@netvision.net.il aiq.co.il טים סיימון-מאייר &ג׳ואו קינטלה בוני אבנס אורחי העונה מערכת מייעצת אדריכל פרופ' טיגרן האס, שטוקהולם פרופ׳ נעמי כרמון, הטכניון חיפה אדריכל פרופ' בן-עמי טורקניץ', ברזיל אדריכלית ד״ר אסנת רוזן קרמר, ויצו חיפה אדריכל אוסוולדו סתיו, התאחדות האדריכלים פרופ' יצחק מאיר, אוניברסיטת בן-גוריון אדריכל פרופ׳ רפי רייש, האוניברסיטה העברית אדריכל פרופ׳ יאשה גרובמן, הפקולטה לאדריכלות בטכניון
Editorial Architecture of Israel #140 | February 2025 | אדריכלות ישראלית 2 קצת לפני ״השלב השני״ והרבה מדי אחרי השלב הראשון, החלטתי להסתכן במכתב גלוי לשני הבבא מציעס שמכניסים מקלות בגלגלי החברה הישראלית, השסועה והמוכה. את דעותיהם המשיחיות עוד אפשר איכשהו להקיא, אבל זה שהם לא השכילו ללמוד בישיבה (או בעמידה) מהי מצוות פדיון שבויים, ייזכר להם לדיראון עולם, ורבים יוסיפו - גם בעולם הבא. שנה ב״הלכות מתנות עניים״, ״שאין 800 אוי לעם שהחמאס אמור היה ללמד אותו את מה שהרמב״ם קבע כבר לפני מצווה חשובה יותר מפדיון שבויים״. מצווה, השזורה בביוגרפיה שלנו כאחד מסממני הסולידריות היהודית ההדוקה והראויה לחיקוי, והעבר הלא רחוק לימד אותנו שכאשר קהילה אחת נחשבת כמועדפת על פני רעותה, הסולידריות נפגעת, ואנחנו על סף כליה. מעניין ללמוד, שדווקא מנהיגי החסידות לוקחים את העניין כדרך חיים, ובנדודיהם מעיר לעיר הם מגייסים את השפעתם כדי לפעול למען פדיון השבויים, באמצעות גיוס כספים או בהשתדלות אחרת. ולא פחות מפתיעה העובדה שהמצווה הזאת כל כך מושרשת, שהיא הורחבה בהשפעה הקבלית של הרבי נחמן מברסלב גם לרעיון המופשט של ״שמירת הברית״, לפיה זרעו של אדם שיצא ממנו בעבירה (לא עלינו) הופכת את הזרע ל״נידח״, וכל הנשמות שעתידות היו להיברא ממנו נמצאות למעשה ״בשבי״, ורק השבת ״הנידחים״ (שלך תדע היכן הם נשפכו ולמה) יכולה להיחשב כתיקון, וזאת ממש בעיה, כאשר שתי הנשמות שמחזיקות בביצים את המדינה נלחמות עליהן - זה אומר כולן שלי, וזה אומר כולן שלי (בבא מציעא א׳ א׳). ואיך שאני נוסע, כמו בכל יום שישי, לקרוא קפה ולשתות ספר, אני שומע ברדיו ראיון מרתק עם הזמר מנדל רוט - בנו של האדמו״ר גדליה משה ראטה, הרב של קהילת ״שומרי אמונים״, שמקורה לחטיבת ״החשמונאים״ 33 במאה שערים, שהחליט להתגייס בגיל (החטיבה החרדית הראשונה). ודבריו צימררו אותי כשהוא אמר בכנות למראיינת: ״הבנתי שאני כבר לא יכול לעמוד בצד בלי לקחת חלק במפעל הגדול והחשוב הזה שנקרא צה״ל. וזה השיב לי את התקווה שהבן של הגביר וההוא עם הטריקס, הם לא יותר מאשר תופעה חולפת שתעזוב אותנו בקרוב, אם ירצה השם. אני רץ לקרב.ובהתלהבות שרק חסידים יודעים, הוא שר את השיר צריך לשמוע כדי להאמין... ״אני רץ, אני רץ לקרב, הנני... ...ראיתי עם גיבור והרמתי דגל, אני רץ לקרב... כמו דוד המלך, כמו שמשון הגיבור כמו הפרטיזנים, שלחמו למען האור...״ אשרי העם שמאמין למאמיניו אדריכל ד״ר עמי רן הנה השירים https://www.youtube.com/watch?v=GKAUOW-wf9Y https://www.youtube.com/watch?v=bjWqE2WHczM מכתב גלוי לבבא מציעא דבר העורך
www.yairdoram.co.il | - yair doram lighting | 03-6182619 : לייעוץ וליווי אדריכלי | , בני ברק 28 רחוב לח"ייאיר דורם תאורה BEGA Hybrid Optics, Dubai International Airport
Editorial Architecture of Israel #140 | February 2025 | אדריכלות ישראלית 6 ARCHITECTURAL LIGHTING Technology, design, and innovation. Our lighting systems emphasise shapes and enhance the material for an outstanding final result: shaping an idea. The light becomes an integral part of the creative process: we answer each need in aesthetics and functionality. With our high-tech fixtures, we offer the possibility of adjusting the intensity and the colour of the led source, in addition to numerous optical variants. www.performanceinlighting.com Photo Javier Olmo
MIMIK MIMIK 20 MIMIK 20 CEILING MIMIK 30 MIMIK 10 MIMIK 10 CEILING MIMIK 10 POST 300 MIMIK 10 POST 600 MIMIK 10 POST 1000 TYK+ QUASAR TYK+ 10 QUASAR 10 TYK+ 20 QUASAR 20 TYK+ 30 QUASAR 30 ARCHITECTURAL LIGHTING PRIVATE VILLA | Sanlúcar de Barrameda - Cádiz - Spain
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 6 | אדריכלי העונה אדריכל עמי רן סקורקא אדריכלים הרהורים פואטיים על ממד הזמן אדריכלים. 25- ומונה כיום כ 1999 משרד סקורקא אדריכלים הממוקם בגליל ים, הוקם בשנת המשרד עוסק בעיקר בתכנון מבני ציבור - רבים מהם תוצאה של זכייה בתחרויות מוזמנות ופומביות. בין המבנים שהושלמו לאחרונה: משכן האוספים ביד ושם, בניין המשרדים החדש של בנק ישראל, והפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. שני השותפים - רועי סקר ועידו זמיר - מאמינים שהאדריכלות מזמנת אפשרות ליצירת יש מאין מתוך דיאלוג אמיתי ובסיסי בין האדם לסביבתו. מבנים המגלמים סינתזה לחיפוש, תגובה ופרשנות אישית בתוך סביבה תרבותית, מקומית וערכית. , התמחה במשרד של עדה כרמי מלמד וייסד בשנת 1996 רועי סיים את לימודיו בבצלאל בשנת .2001- את משרדו העצמאי, שאליו הצטרף חברו עידו זמיר, שסיים את לימודיו בטכניון ב 1999 המשרד פועל ללא היררכיה מקצועית, החל מאופן הישיבה בחלל משותף לכולם ועד לאופן שבו מתקבלות החלטות בדרך של דיאלוג חשוף ואינטנסיבי, חוצה מעמדות, עד להסכמה משותפת.
7 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | :שיחת ווטסאפ בין עמי רן ורועי סקורקא בוא נתחיל במשפט שמתמצת את דרך החשיבה שלכם במשרד. אני חושב שהייתי אומר ללא היסוס שהדרך שבה אנחנו מגיבים למקום, מושתתת על היסוס ובדיקה, באמצעות מחקר, שמלווה אותנו בתהליך העבודה, ועוזר לנו לגבש את אותה אמת פנימית שנכונה למקום. אמת פנימית זו הגדרה סובייקטיבית... מה זה אומר מבחינה אובייקטיבית? אנחנו שואפים ליצור מבנים וסביבות המשלבים בצורה הרמונית בין הפרוגרמה לבין ההקשר - החל מהמשתנים הפיזיים, מהטופוגרפיה והאקלים ועד למורשת התרבותית והסמלית של המקום. מה אתה מתכוון כשאתה אומר שהאדריכלות היא יצירה של יש מאין מתוך דיאלוג אמיתי עם הסביבה... זו לא המהות של כל יצירה אדריכלית? אני מניח שכן, אבל אני בוחר לקרוא את השאלה כניסיון לברר מה הוא בעצם בסיס המוטיבציה שלי לפעולה כאדריכל. ומאחר שאני מאמין שלדיאלוג עם הסביבה נדרשת פעולה (לכאורה פשוטה) של התבוננות. אתן לך דוגמה, שעבורי, כיוצר, הייתה שלב מכונן. כשלמדתי בבצלאל לפני שלושים שנה, יצאתי לסיבוב במרחב ״נוף ילדותי״ במסגרת הסטודיו, בגבעות שיח׳ אבריק (ליד בית הוריי בקרית טבעון). מצאתי את עצמי עולה לכיוון פסל הברונזה המפורסם של אלכסנדר-זייד רכוב על סוס. ולתדהמתי נוכחתי לדעת שהפסל בכלל לא שם לב לכך שאני מתקרב. היות שהשומר המיתולוגי לא היה עירני, התקרבתי עד אליו ולראשונה שמתי לב לעוצמה הטמונה בכיוון המבט שלו - מזרחה לעבר העמק לכיוון הזריחה. למרות שביקרתי את הפסל הזה המון פעמים לפני כן, זו הייתה הפעם הראשונה שהבחנתי, בקומפוזיציה המתייחסת לקונטקסט, שתמיד הייתה שם: גבעה שבשיאה ממוקם פסל ובשיפוליה המזרחיים - קבר שיח׳. גבעה, פסל וקבר. פסל כיכרות, יצוק ברונזה שמייצר סביבו אדוות סמויות מן העין, וקבר של שיח׳ הכולל ׳מבנה׳ שמציע חלל פנימי - שני תוצרים שנעשו על ידי אדם, ופיסת אדמה המקפלת בתוכה מציאות תמימה לכאורה, אבל טעונה במשמעויות תרבותיות. וזה יצר אצלי דיאלוג מחודש עם הסביבה - עם מה שנמצא שם ועם מה שלא -וזה מאפשר בעיניי להניע תהליך של יצירת ׳יש מאין׳. אתה מצטט את המשורר הצרפתי פול אמברואז ואלרי, שהתייחס בין היתר אל האינטראקציה הבונה בין המנגינה למילים בשירים. כיצד זה מתחבר אצלך לאדריכלות? אני לוקח מהציטוט של ואלרי את הכוח העצום הטמון בפעולת ההיסוס, כמחוללת פעולה ששיאה אינו ברור מאליו. אדריכלות כמו שירה מורכבת מרשימת מצאי אינסופית של פרטים מעשי ידי שקל. הפרדוקס, 14- אדם - כמו עוגות בחושות ב Above: Bank of Israel Building 2 at Kiryat Haleom, Jerusalem with its open envelope providing high quality, flexible work spaces, adjacent to the "safe like" closed historic structure Skorka Architects Photos: Amit Geron Right page: Bank of Israel's main building. Following winning a competition held in 1966 the building, designed by architects Arieh and Elder Sharon, was completed in 1981 של בנק ישראל ממוקם בצמידות 2 בנייןלמעלה: לבניין הראשי בקריית הממשלה. מעטפת המבנה הכפולה, מספקת מרפסות זמן-פנוי לצד חללי עבודה איכותיים וגמישים, ליד המבנה ההיסטורי המסתגר במתחם קריית הלאום. המבנה הכולל שלוש קומות משרדים מהווה השלמה נדרשת למטה הבנק השוכן במבנה הסמוך, כאשר ארבעה מפלסים תת קרקעיים עתירי מערכות וטכנולוגיה, משמשים בין היתר כמוקד חירום שנועד להבטיח את רציפות התפקוד בעיתות חירום. סקורקא אדריכלים עמית גירוןצילום: הבניין הראשי של בנק ישראל בעמוד הימני: , תוכנן על ידי האדריכלים אריה 1981 שהושלם בשנת ואלדר שרון, בעקבות זכייה בתחרות שנערכה בשנת 1966
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 8 | של בנק ישראל 2 בניין חזית הכניסה. בעמוד זה: מרפסת עליונה בקומת המשרדים בעמוד השמאלי: מאפשרת מרחב פנאי לעובדים כחלק מיצירת חזית כפולה, הבנו יה מאלמנטים מתועשים מבטון בחיפוי מ' 8 אבן דליקטו, בגבהים משתנים עד גובה סקורקא אדריכלים עמית גירוןצילום: והמלכודת, הם שככל שאתה יותר מיומן, המהירות שבה אתה מסוגל להגיע לפתרון הולכת ונהיית גבוהה יותר. ובמקרה שאינך מוכן להסתפק רק במציאת פתרון אינסטינקטיבי, והמוטיבציה שלך היא לנסח שפה ייחודית לקונטקסט, אתה בבעיה. ושלא תטעה - יש לי הערכה ענקית והבנה עמוקה שהמיומנות היא הכלי שבין היתר מאפשר את השיח בינינו... אבל זה לא הכל. וכאן אני מגיע לפעולת ההיסוס שיוצרת מרחב זמן המעיד על בלבול או על חוסר בהירות, ובכך הוא מהווה למעשה הזדמנות ליצור משהו עם ערך פואטי מוסף. לעיתים הוא מגיע ללא הזמנה, ולעיתים נדרש לזמן אותו בכוונת מכוון משום שהוא מאפשר מצד אחד להציף את הקלישאות האינטואיטיביות, ומצד שני הוא מקנה זמן ומאפשר לשקוע לקצב תכנון והתבוננות מעמיקה יותר, אל בסיס המוטיבציה האישית, כדי לאפשר לפענח ולנסח אותה מחדש. מדובר במעין דו-שיח בין המרחב הפיזי והפרוגרמה, באופן שמצליח לזהות לא רק את מה שנמצא שם, אלא גם את ההקשר בין הסימנים, שלעיתים נסתרים מן העין אבל הם שיוצרים את התחביר המיוחד שממנו ניבנית שפה ייחודית. אחד הרעיונות החשובים שואלרי ״הוריש״ למשורר האמריקאי טי. אס. אליוט, היה התייחסות לממד הזמן, שנחשב בעיני קהלת וגם בעיניי... כאחד הגורמים החשובים בחיים. האהבה של אלפרד פורפרוק״ אני מתכוון ל״שיר שבו נאמר: ״זמן לרצוח וזמן ליצור, וזמן לכל העבודות והימים ועבודת הידיים, מה שמרים ומפיל שאלות לצלחת שלך; זמן בשבילך וזמן בשבילי, ובכל זאת זמן למאה החלטות, ולמאה חזיונות ותיקונים״. אגב, אני אישית לקחתי מהשיר את מדידת הזמן החולף באמצעות כפיות הקפה... ומעניין מה אתה הרגשת מבחינת הזמן, כשהוטל עליך לתכנן את הבניין השני של בנק ישראל לצד המבנה המקורי הנעול ככספת. בנק ישראל נתפס בעיניי כמבנה שמחזיק סוד וככזה הוא רב-פנים, ותכסיסן. התגובה הראשונה שלי הייתה שקיבלתי הזדמנות. האתר החד-פעמי משלב דרישות פונקציונליות של חללי עבודה והתכנסות, עם דרישות ייעודיות בעלות משמעות רחבה בהרבה, משום שמדובר באחד האייקונים החשובים של המדינה. ואשר לממד הזמן: לעומת המבנה האייקוני המסתגר (בצדק) ככספת, המבנה שאנחנו תכנננו מציע סטרוקטורה צורנית עכשווית ברורה ומאווררת, שמקיים דיאלוג פונקציונלי וצורני עם הקמפוס וסביבתו. זה מאפשר מצד אחד למבנה החדש להפנות את תשומת הלב לקמפוס של בנק ישראל, אבל באותה עת לתפקד כישות עצמאית כחלק מקריית הלאום. לפני שנאבד את הקוראים בנבכי השירה, מה דעתך על הקשר בין אדריכלות, פסיכולוגיה, פילוסופיה ואמנות? הגדרת המושג 'אדריכלות' חמקמקה, ומתחילה מהמשימה הבסיסית של אמנות הבנייה, שבתקופה מסוימת היא החלה להתפתח לכיוונים פואטיים יותר שמגדירים אותה כהכלאה שמשלבת יסודות מופשטים ואמפיריים במטרה ליצור 'יש מאין'. אנחנו במשרד, עדיין מאמינים שאדריכלות היא אמנות שימושית, שכוללת גם מרכיבים של אמנות יפה, שמאפשרים לה להיות טעונה ומובלת גם על ידי רעיונות מופשטים - כאלה שאינם נובעים באופן ישיר מהדרישה הפרוגרמטית, אלא צפים בתהליך החשיבה והדמיון. מרכיבים שתפקידם לעורר ולקרב את האדריכל היוצר לנקודה שבה הוא בשל לנסח מחשבה ייחודית ואפילו אישית כלפי האתגר שניצב מולו. וזה מה שמעלה אותה בעיניי לרמה של אמנות, ובכך הוא מחבר אותה עם היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים שמאפשרים לה ליצור סביבת קיום אנושית, תרבותית ומוסרית. נדמה לי שכעת אנחנו יכולים לשבת לקפה עם טי. אס. אליוט. Building 2 - Bank of Israel, Kiryat Haleom, Jerusalem Above: The front/main entrance. Left page: While the 3 above-ground floors consist of required additional offices, the high-tech underground floors are planned to guarantee continuous functioning during emergencies. A walkway between the two facing facades on the office floor, serves as leisure space for employees. Skorka Architects Photos: Amit Geron
9 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים |
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 10 | ארבע יחידות דיור בבניין מאמצע , גראסה, ליסבון 19- המאה ה התערבות בבניין הממוקם במרכז ההיסטורי בעיר, משקפת את השינויים החברתיים שהגדילו את הביקוש לדירות קטנות יותר החזית המחודשת של הבניין שנבנה למעלה: 19- באמצע המאה ה המרפסות שוחזרו בשני העמודים למטה: כדי להעניק ערך מוסף ליחידות הממוקמות בקומת הקרקע בנין זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים, הטכניון, חיפה המבנה החדש מתחבר לבניין פישבך למעלה ובאמצע: מטרים. הגשר 17- באמצעות גשר פלדה וזכוכית במפתח של כ הנתפס כמרכיב מבני בעל ערך אדריכלי בפני עצמו, מאפשר גמישות ויעילות פרוגרמתית הנדרשת מהפקולטה הפרושה על פני מספר מבנים חלל עבודה בקומה הראשונה, הנפתחת לנוף יער למטה מימין: קיסלק, תוך שימוש בחומרים עמידים ומודרניים - בטון ותקרה עם מערכות חשופות, הנחשבות כשלעצמן תקדים בטכניון הקרבה למבנה פישבך ההיסטורי שמוגדר בעמוד השמאלי: לשימור, חייבה את הסגת חזית המבנה החדש לקו המסד של המבנה הקיים, כאשר הקומות העליונות החורגות מגובה ה'מסד', יוצרות 'חלון ראווה' מוגן המציג את הפעילות בפקולטה לעבר המרחב הציבורי קומת הקרקע הציבורית נשענת על פאטיו שנוצר בתוכנית: מהמפגש בין הבניין החדש והבניין לשימור סקורקא אדריכלים נמרוד לויצילום:
11 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | The Zisapel Electrical Engineering Building, Technion, Haifa Top: The front facing the promenade. Drawing: Floor plan Right page top and middle: Perceived as an architectural space in itself, a steel and glass bridge spanning about 17 meters connects the new building with the old one. Right page bellow: First floor work space opens to the forest landscape. Use of modern materials - bare concrete and systems which are considered a precedent at the Technion. Skorka Architects Photos: Nimrod Levy
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 12 | בנין זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים, הטכניון, חיפה חומרי גמר מודרניים בחלל הפניםלמעלה: הפאטיו שנוצר במפגש בין מבנה פישבך ומבנה זיסאפלבאמצע: בניין ׳זיסאפל׳ החדש ״מרחף״ מעל בניין ׳פישבך׳למטה: נקודת המפגש בין שלושת מבני הפקולטה 'פישבך' ו'בלה מאייר' בעמוד השמאלי: ההיסטוריים, עם מבנה זיסאפל החדש, המרחף מעליהם כדי ליצור חלל ציבורי מקורה משותף חתך דרך חמש קומות הבטון מעל מסד מונוליטי בן שלוש הקומות בשרטוט למטה: המחופות בזכוכית סקורקא אדריכלים נמרוד לויצילום: ,19- ארבע יחידות דיור בבניין מאמצע המאה ה גראסה, ליסבון התערבות בבניין הממוקם במרכז ההיסטורי בעיר, משקפת את השינויים החברתיים שהגדילו את הביקוש לדירות קטנות יותר 19- החזית המחודשת של הבניין שנבנה באמצע המאה הלמעלה: המרפסות שוחזרו כדי להעניק ערך מוסף בשני העמודים למטה: ליחידות הממוקמות בקומת הקרקע
13 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | The Zisapel Electrical Engineering Building, Technion, Haifa Top: The front elevation facing the promenade. The proximity to the historic building slated for conservation dictated that the front of the new building be in line with the foundation floors, while the upper floors which go beyond the foundation floor form a protected "showcase" presenting faculty activity towards the public space. Drawing: The public ground floor creates a forum between the new building and the existing building slated for preservation Right page top: Modern finishing materials in the patio in the meeting space between the two structures Right page bellow: The new building "Floating" over the Fischbach Building (1952) Skorka Architects Photos: Nimrod Levy
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 14 | קמפוס מורשת השואה, יד ושם ה'גזע' - עמוד בטון צורני הצומח ממעמקי המבנה, מחבר את למעלה: מכלולי בית האוצרות התת קרקעיים והעל קרקעיים מיקומו של קמפוס מורשת החדש, בקצה המערבי של יד ושם, למטה: בצמוד לגן הפסלים, מאפשר השתלבות קוהרנטית בשרשרת סימני הזהות הפרושים על קו הרכס. הקמפוס הבנוי בעיקר מתחת לפני הקרקע, אינו מתחרה במכלולי ההנצחה האחרים - אוהל יזכור והמוזיאון לתולדות השואה שתוכנן על ידי משה ספדיה. לשם כך, הבינוי מציע חצר ריבועית, חפורה, פתוחה, המאכלסת בפרישה רחבה את מכלולי המעבדות השונות. הדופן הצפונית של היכל השמות הישן מגדירה את בעמוד השמאלי למעלה: גבול מתחם הקמפוס המחזק בנוכחותו הטעונה את מרכיבי הזהות הקיימים של מתחם יד ושם סקורקא אדריכלים עמית גירוןצילום:
15 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | New Holocaust Heritage Campus, Yad Vashem This page: the northern wall of the old Hall of Names, defining the boundary of the campus complex that reinforces in its presence the existing identity components of the Yad Vashem complex Right page top: The 'Trunk' - a concrete pillar that grows from the depths of the building, connects the complexes of underground treasures and those from the ground up Right page below: The location of the new Moreshet Campus at the western end of Yad Vashem, adjacent to the Sculpture Garden, allows for coherent integration with the chain of identity markers spread along the adjacent ridge line Skorka Architects Photos: Amit Geron
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 16 | קמפוס מורשת השואה, יד ושם קומת המעבדות המוגדרות כקופסת עץ למעלה מימין: גדולה הפונה אל החצר השימוש בבטון גלוי בקומות שמתחת לפני למעלה משמאל: הקרקע מהדהד את הבטון החשוף באוהל יזכור קומת הארכיון האצור ושמור בתנאים למטה מימין: מוקפדים תוך שהוא מלווה במבט את מערך התנועה, הנתמך על ״הגזע״. מערך האיחסון נרמז בחלל המבנהלמטה משמאל: חצר האוצרות על רקע ״גזע״ הבטון בעמוד השמאלי: הצומח כלפי מעלה כדי להנכיח את המבנה מעל פני הקרקע (במרכז החצר פסלו של אלי אילן, 'אחרון') ״גלריית משכן האוספים״, שבה מוצגת עבודת וידיאו למטה: של האמן רן סלוין סקורקא אדריכלים עמית גירוןצילום:
17 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | New Holocaust Heritage Campus, Yad Vashem Built mainly underground, the complex does not compete with other commemorative assemblies - such as The Memory Tent and the Holocaust Museum designed by Moshe Safdie. Located in the western wing adjacent to the sculpture garden, the new center houses the museum’s continuously expanding collection of more than 230 million Holocaust-era pieces of art, artifacts, and documentation. Below: The Collections Gallery, in which the artist's Ran Slavin's video is presented Right page top left: The northern wall of the old Names Hall defines the boundary of the campus complex that reinforces its presence with the existing identity components of the Yad Vashem complex Right page top right and bottom: The 'Trunk' - a concrete pillar which grows upwards from the depths of the building to connect all the complexes of underground floors with its above-ground presence Skorka Architects Photos: Amit Geron
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 18 | מכון עזריאלי לחקר המוח ומערכת העצבים, מכון ויצמן (בבנייה) המבנה הממוקם בסמיכות לגן המדע המתחדש בכניסה הצפונית המתפתחת קבוצות מחקר הפרושות כיום במקומות שונים 40- של המכון, מיועד לכ בקמפוס. לצורך זה, המבנה מייצר מורפולוגיה אדריכלית המקרינה כלפי חוץ את תכלית השימוש, תוך שהיא מתכתבת מצד אחד עם רצף הבינוי במכון ויצמן ומציעה מצד שני פרשנות עדכנית לטכנולוגיות הבנייה סטודנטים 150- אודיטוריום המיועד ללמעלה: הפינה הצפון מערבית מאפשרת החדרת אור טבעי מבוקר ` באמצע משמאל: הלובי הראשיבאמצע מימין: ארקדה מקורה בחזית הדרומית מאפשרת הצצה פנימה על עבודות למטה: תוכנית פיתוח - המגרש מאפשר מרחב כניסה מרווח בשרטוט:הסטודנטים הכולל בריכה אקולוגית שטח הקומה הגדול, חייב חזית גדולה שחולקה למספר בעמוד השמאלי: קליפות צורניות בהתאמה לפרוגרמה הפנימית, שדופנותיהן הצפונית והדרומית, מחופות בקירות מסך עם אמצעי הצללה מ"ר שבמרכזה 4,000- תכנית קומת המעבדות בשטח של כבשרטוט למטה: גרעין תפעולי גדול הכולל מערך שירות שמותאם לצרכים המגוונים של המעבדות סקורקא אדריכלים גלעד לןהדמיות:
19 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | Azrieli Institute for the study of the brain and nervous system,Weizmann Institute Located next to the renewed science garden at the institute's developing northern entrance, the building is designed for about 40 research groups that are currently spread throughout different locations on campus. In order to moderate the look of the long facade it was divided into a number of structures whose northern and southern sides are screen walls with shading devices. Right page top: Auditorium for 150 students. Right page middle left: The Northwestern corner allows for natural, controlled sunlight. Right page middle right: The main lobby. Below: Arcade on the southern elevation allows a glimpse of students inside Drawing below: The 4,000 sqm. laboratory, the center of which is a large operating nucleus with systems tailored to the diverse needs of the labs Skorka Architects Renderings: Gilad Lan
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 20 | מרכז רימון למוסיקה לחדשנות ולקהילה, רמת השרון (בשלבי תכנון) המבנה הפרוש בשלושה מפלסים, נועד להרחיב את מגוון הפעילויות של הקמפוס הקיים, כולל כיתות לימוד מגוונות, קפטריה ואולם רב תכליתי לאירועי מוזיקה לקהל הרחב 250- אולם מופעים רב תכליתי המותאם לכלמעלה: צופים, במגוון תצורות ישיבה והעמדות במה. חזית דרומית יוצרת שביל מעבר למטה: למרכז הקמפוס אולם המופעים המתוכנן מואר בעמוד השמאלי: באור צפוני דרך ויטרינה המפרידה בינו ובין האמפי הקיים תוכנית אב לקמפוס רימון למוסיקהלמטה: סקורקא אדריכלים גלעד לןהדמיות:
21 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | Rimon Music Center for innovation and community, Ramat Hasharon (planning in progress) Designed to expand the range of activities of the existing campus, the three-level structure includes diverse classrooms, cafeteria and a multi-purpose hall for music events for the public Above: The showroom lit by northern light through a showcase above the existing amphitheater Right page top: Showroom for 250 spectators, with various seating configurations and stage positionings. Right page below: Southern Front produces a transition path to the center of the campus Skorka Architects Renderings: Gilad Lan
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 22 | קמפוס סולאראדג', מתחם גלילות (בבנייה) במרחב צפון גלילות, מציע מבנה טבעתי בשטח 5 הקמפוס החדש שנבנה כחלק מתוכנית הבינוי למתחם עובדי החברה - הגדולה בארץ לפיתוח אנרגיה ירוקה 2,500- מ"ר עבור כ 70,000- של כ הכניסה הראשית בחזית הצפונית - מסד בטון צורני מגדיר את המפגש עם הקרקע, כאשר מעליו למעלה: מתפתחות הקומות המחופות בקיר מסך ואמצעי הצללה שמסייעים ליצירת נוחות תרמית בחללי הפנים אזורי ישיבה לפנאי בחצר המרכזית (הדמיה רונן בקרמן)באמצע: החזית הצפונית - מבנה אייקוני, שבו מסד הבטון מגדיר כניסה ראשית והצצות לחצר בעמוד השמאלי: הפנימית סקורקא אדריכלים גלעד לןהדמיות:
23 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | SolarEdge new campus Constructed as part of the development plan in the Northern Glilot Complex, the new campus, for about 2,500 company employees offers a ring structure with the area of about 70,000 sqm. - the largest in the country for a green energy development A concrete podium establishes the encounter with the ground level, above which are screen walls with shading devices that help create ideal thermal comfort in the interior spaces Skorka Architects Renderings: Gilad Lan brilliantly expressed it in his "Love Song of J. Alfred Prufrock". How did time influence your approach while designing the additional building to the iconic Bank of Israel building? Time plays a pivotal role there; while the iconic, original building is intentionally enclosed like a safe, the structure we designed 60 years later offers a clear and ventilated contemporary form that engages in a functional and aesthetic dialogue with its surroundings. Our design allows the new building to draw attention to the Bank of Israel campus while maintaining its autonomy as part of the Kiryat HaLeom (National Precinct), integrating functionally with symbolic significance, creating a balance between innovation and tradition. Before we lose the readers in the alleys of poetry, what's your view on the relationships between architecture, psychology, philosophy, and art? Architecture allows for a broad definition, starting with the ״art of building״ and gradually develops into more poetic directions, blending abstract and empirical elements to create something out of nothing. At our firm, we continue to view architecture as an applied art, which at times carries elements of fine art, driven by abstract ideas which do not stem directly from programmatic requirements, but rather, emerge through thought and imagination. Such elements elevate architecture to philosophical and psychological dimensions. And ultimately, this is what creates environments that resonate with human, cultural, and ethical values... ...And now I think we've earned the right to sit with T. S. Eliot for coffee.
Skorka Architects אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 24 | me WhatsApp chat between Ami Ran and Roy Secker: Ami Ran: Let’s begin with something that encapsulates your way of thinking. Roy Secker: I would say, without hesitation, that the way we respond to a place is based on deliberation and examination, research, and reaction. These elements accompany our work process and help us uncover the internal truth that lives within each place. "Internal truth" sounds too subjective - what does it mean, objectively? We aim to create things that harmoniously integrate the programme with the context - encompassing everything from physical variables like topography and climate to the cultural and symbolic heritage of the site. When you say that ״architecture is about creating something from nothing through a real dialogue with the environment, isn’t that the essence of any architectural creation? Perhaps, but I interpret the question as an attempt to explore the core motivation behind my actions as an architect. I believe that a dialogue with the environment requires observation (a seemingly simple action.) Let me share an example that, for me as an architect, was a generative step in my career... …When I was a student at Bezalel, 30 years ago, one of our studio assignments took me on a walk through my ״childhood landscape״ - the hills of Sheikh Abrik near my parents' home in Kiryat Tivon. I found myself climbing toward the famous bronze statue of Alexander Zaid on horseback. To my astonishment, the statue seemed oblivious to my presence. Since the legendary guard was not paying attention, I moved closer and, for the first time, noticed the power of his gaze directed eastward, to the valley, toward the sunrise. Although I had visited this statue countless times before, this was the first time I recognized the composition's relationship to its context. It revealed an enduring alignment between the hill where the statue stands and the Sheikh’s grave at its eastern slopes. A hill, a statue, and a grave - a seemingly simple yet profoundly meaningful arrangement. You previously quoted French poet Paul Valéry, who reflected on the interaction between melody and lyrics in songs. How does that connect to your architectural philosophy? Valéry’s emphasis on hesitation as a generative stage resonates deeply with me. It highlights the immense potential of pausing to explore rather than rushing to solutions. In architecture, like in poetry, the process involves an infinite inventory of human-made elements. Yet the paradox is that the more skilled you become, the faster you reach solutions. And this is where hesitation introduces a temporal space, one that invites deeper contemplation and allows for a unique creative response. This dialogue between physical space and the written programme enables us to identify not only what is ״there", but also the connections between unseen elements. These latent links often define the distinctive syntax of a site, from which a unique language of design might emerge. Paul Valéry passed on the essence of the dimension of time to T.S. Eliot who
25 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | architects of the season Skorka Architects' poetic reflections on the dimension of tim Dr. Ami Ran Located in Glil Yam, Skorka Architects was founded in 1999 and currently employs approximately 25 architects. The firm primarily focuses on the design of public buildings, many of which are the result of invited and public competitions. Their recently completed projects include: The Memorial Collections Building at Yad Vashem, the new office building at the Bank of Israel campus, and the Faculty of Electrical Engineering at the Technion. The two partners - Roy Secker and Iddo Zamir believe that architecture offers an opportunity to create "something out of nothing" through a genuine and fundamental dialogue between humans and their environment. Hence, their buildings embody a synthesis of inquiry, response, and personal interpretation within a cultural, local, and ethical context. Roy Secker completed his architecture studies at Bezalel in 1996, interned at the office of Ada Karmi-Melamed, and established his own practice in 1999. Two years later, his partner, Iddo Zamir graduated the Technion Faculty of Architecture and joined him. The office operates without any professional hierarchy, from the shared workspace to the decision-making process, conducted through open and intensive dialogue until a collective agreement is reached
Partition walls אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 28 | ההבדל המהותי ביותר בין קיר למחיצה הוא במידת היכולת של כל אחד מהם להעביר או לחסום מעבר של מידע בין החללים. בשני המקרים מדובר באמצעי פיזי שנועד להסדיר את היחס בין שני מתחמים או יותר. בעוד שאיכות הקיר נמדדת בעיקר ביכולת ההפרדה שלו -מבחינת האטימות והבידוד התרמי והאקוסטי, איכות המחיצה נמדדת גם ביכולת החיבור שלה, בעיקר מבחינה חזותית, אסתטית וסמלית. על פי ההגדרה הזאת, מחיצות לעומת קירות, מאפשרות גמישות אדריכלית רבה יותר, וככאלה הן משמשות בעיקר להתאמת גודל החלל, או את משמעות ההפרדה בהתאם לנסיבות. כלומר, לשמש כאמצעי הפרדה סלקטיבי, בנסיבות המצריכות הפרדה וחיבור בהתאם לנסיבות. חומר לעבודה נטלי מן, ליאת בעבור המשמעות האוקסימורונית של קירות מחיצה ב
2025 פברואר 140 אדריכלות ישראלית 29 | | חומר לעבודה - מחיצות | Vertigo Pavilion. Lisbon Top: Below Right page Atelier JQTS Construction: Antonio Augusto Photos: Diana Quintela מבחינה אדריכלית המחיצות הנפוצות ביותר העונות להגדרה הזאת הן שבכות (משרוביות) המשמשות להצללה והחדרת אור בשעות היממה ועונות השנה, בעיקר במקומות שבהם מזג האוויר משתנה באופן קיצוני, מחיצות מתקפלות המאפשרות צימצום והרחבת החלל, מחיצות זכוכית המאפשרות לראות ולא לשמוע, מחיצות הסתרה - פרגודים או וילונות - המאפשרות שליטה ידנית בתפקוד החלל, ומחיצות אקוסטיות. כאמצעי הפרדה המשמש גם כאמצאי מחבר, למחיצות משמעות רבה בהקניית מימד חברתי או תרבותי. כלומר משהו המקנה למה שמצד אחד של הגבול ערך שונה ממה שנמצא מעברו השני. והדוגמה המוחשית ביותר בעניין זה היא ערכם ההילכתי של תחומי מקומות קדושה כגון בתי כנסת (הדביר או עזרת הנשים), כנסיות (אזור המזבח, הבמה והאמבולטוריום), מסגדים (חזית הבניין, האולם המרכזי, האולמות הצדדיים, אולם הרוחב והכיפה), והמקדשים הבודהיסטיים. על רקע זה, המחיצה היא האמצעי הבסיסי ביותר להסדרת אינטראקציות במרחב, במיוחד בעונה שבה הטבע יוצר גבולות ברורים בין הקור שבחוץ לחמימות שבפנים, לאו דווקא מבחינת הטמפרטורה, אלא גם ובעיקר מבחינה חזותית. המחיצה מסמלת את הגבול בין הפרטי לציבורי, בין שלי לשלך ובין פה לשם. היכן נדרש סדר והיכן מתאפשר חופש תנועה ללא מגבלות. אשר על כן, המחיצה מסמלת למעשה את מהות המקום, בין אם מדובר באיזון בין סדר לכאוס, חיבור בין טבעי למלאכותי, או חיזוק המרחב האישי במרחב הציבורי בכל דרך אפשרית, החל מרמיזה (דגל או סימול באמצעות קו) וכלה במחסומים פיזיים. מחיצות קובעות את מידת הקירבה או הריחוק הנדרש בין בני-אדם, ובכך הן משפיעות על התקשורת הבין-אישית ומשדרות מסרים של פתיחות או פרטיות. בתרבויות שונות, מחיצות מבטאות רעיונות פילוסופיים של שליטה במרחב ושל הדרכים שבהן אנשים מתייחסים זה אל זה, תוך שמירה על זהותם הנפרדת, בין אם מדובר בסממנים פיזיים, סמליים, תרבותיים או חברתיים. מבחינה אדריכלית, היכולת לבסס היגיון מרחבי בהתאם לנסיבות, היא מה שמבדיל בין חלל אטום (חסר איפיון), לבין חלל חי ונושם. יודגש שהכוונה היא לא רק באמצעות אלמנטים מוחשיים, אלא בכלים השונים המותאמים להיגיון המרחבי שעל פיו מתבצע אירגון המרחב - מבחינה פונקציונלית, תרבותית, חברתית או אקלימית. ובעניין זה מיותר לומר שמה שנחשב כ״נכון״ ביפן, יכול שיחשב כשגוי בג׳בליה. ביפן למשל - קירות הנייר הדקים מבטאים את שורשיות הכללים התרבותיים, בעוד שבמקומות שבהם כללי התרבות אינם ברורים, נהוג לבצר את ההבדל בין התחומים באמצעות קירות או מחיצות מסיביות, המעניקות תחושת הגנה ומסתור. המחיצה מהווה במה ליצירתיות עיצובית, המשלבת אסתטיקה עם פונקציונליות. מבחינה עיצובית, התפקיד החשוב ביותר של המחיצה הוא להעשיר את חוויית החלל, באמצעות שילוב בין צורות, חומרים ואור - טבעי או מלאכותי. מבחינה פרקטית, התפקיד החשוב ביותר של המחיצות הוא למקסם את אפשרויות השימוש בחללים, בהתאם לנסיבות המשתנות, לתקציב, ולמאוויים האישיים של המשתמש. בפן החברתי מחיצות קובעות את מידת הקירבה או המרחק בין אנשים, משפיעות על תקשורת ביןאישית ומשדרות מסרים של פתיחות או פרטיות. כך למשל, בתכנון חללי עבודה, מחיצות מהוות כלי לאיזון בין תחושת הפרטיות, לתחושת השייכות, כדי ליצור סביבת עבודה מאוזנת ונעימה, כלומר, לא שקטה מדי ולא רועשת מדי, בדרך המאפשרת זרימה טבעית במרחב. מחיצות, ניתן לומר, הן מה שמוסיף למרחב את ייחודו האדריכלי. זאת כאשר הן מהוות כר להמשכיות, שינוי והשראה, תוך שהן מתוות את הדינמיקה האנושית ואת הדרכים שבהן בני אדם מתמודדים עם ארגון המרחב, על הרגשות, התחושות והמחשבות המלוות אותו. Top: Natural light penetration through a concrete lattice at courtyard of the Mishkan Museum of Art, Ein Harod Photo: Ran Erde Right page: Wood lattice lends warm elegance and cozy atmosphere מחיצות בטון מאפשרות להציף את חלל למעלה: הפנים באור טבעי, במוזיאון לאמנות, עין חרוד. רן ארדהצילום: מחיצות עץ מוסיפות לחלל הפנים בעמוד הימני: חמימות אלגנטית ומזמינה
Partition walls אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 30 | שימוש במדפי ברזל מעוצבים, לסימון גבול המחדיר אור טבעי בין החלל הציבורי והמרחב הפרטי, בבית ברגבים ליאת בעבוראדריכלית:   צילומים: שי גיל
2025 פברואר 140 אדריכלות ישראלית 31 | | חומר לעבודה - מחיצות | Open metal shelves that infuse natural light are used to mark the border between the living area and the private domain, in a house, Regavim Architect: Liat Baavour
Partition walls אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #140 February 2025 | 32 | שימוש במדפים דו-כיווניים להעשרת חוויי ת החלל, תוך הפרדה פונקציונלית בין חדר האוכל והמטבח, לבין מרחב העבודה ליאת בעבוראדריכלית: צילומים: שי גיל
2025 פברואר 140 אדריכלות ישראלית 33 | | חומר לעבודה - מחיצות | Open shelves are used to enrich spatial experience, with functional separation between the dining room and the kitchen, and the work space Architect: Liat Baavour
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=