אדריכלות ישראלית - גיליון 140

7 2024 נובמבר 139 אדריכלות ישראלית | | אדריכלי העונה - סקורקא אדריכלים | :שיחת ווטסאפ בין עמי רן ורועי סקורקא בוא נתחיל במשפט שמתמצת את דרך החשיבה שלכם במשרד. אני חושב שהייתי אומר ללא היסוס שהדרך שבה אנחנו מגיבים למקום, מושתתת על היסוס ובדיקה, באמצעות מחקר, שמלווה אותנו בתהליך העבודה, ועוזר לנו לגבש את אותה אמת פנימית שנכונה למקום. אמת פנימית זו הגדרה סובייקטיבית... מה זה אומר מבחינה אובייקטיבית? אנחנו שואפים ליצור מבנים וסביבות המשלבים בצורה הרמונית בין הפרוגרמה לבין ההקשר - החל מהמשתנים הפיזיים, מהטופוגרפיה והאקלים ועד למורשת התרבותית והסמלית של המקום. מה אתה מתכוון כשאתה אומר שהאדריכלות היא יצירה של יש מאין מתוך דיאלוג אמיתי עם הסביבה... זו לא המהות של כל יצירה אדריכלית? אני מניח שכן, אבל אני בוחר לקרוא את השאלה כניסיון לברר מה הוא בעצם בסיס המוטיבציה שלי לפעולה כאדריכל. ומאחר שאני מאמין שלדיאלוג עם הסביבה נדרשת פעולה (לכאורה פשוטה) של התבוננות. אתן לך דוגמה, שעבורי, כיוצר, הייתה שלב מכונן. כשלמדתי בבצלאל לפני שלושים שנה, יצאתי לסיבוב במרחב ״נוף ילדותי״ במסגרת הסטודיו, בגבעות שיח׳ אבריק (ליד בית הוריי בקרית טבעון). מצאתי את עצמי עולה לכיוון פסל הברונזה המפורסם של אלכסנדר-זייד רכוב על סוס. ולתדהמתי נוכחתי לדעת שהפסל בכלל לא שם לב לכך שאני מתקרב. היות שהשומר המיתולוגי לא היה עירני, התקרבתי עד אליו ולראשונה שמתי לב לעוצמה הטמונה בכיוון המבט שלו - מזרחה לעבר העמק לכיוון הזריחה. למרות שביקרתי את הפסל הזה המון פעמים לפני כן, זו הייתה הפעם הראשונה שהבחנתי, בקומפוזיציה המתייחסת לקונטקסט, שתמיד הייתה שם: גבעה שבשיאה ממוקם פסל ובשיפוליה המזרחיים - קבר שיח׳. גבעה, פסל וקבר. פסל כיכרות, יצוק ברונזה שמייצר סביבו אדוות סמויות מן העין, וקבר של שיח׳ הכולל ׳מבנה׳ שמציע חלל פנימי - שני תוצרים שנעשו על ידי אדם, ופיסת אדמה המקפלת בתוכה מציאות תמימה לכאורה, אבל טעונה במשמעויות תרבותיות. וזה יצר אצלי דיאלוג מחודש עם הסביבה - עם מה שנמצא שם ועם מה שלא -וזה מאפשר בעיניי להניע תהליך של יצירת ׳יש מאין׳. אתה מצטט את המשורר הצרפתי פול אמברואז ואלרי, שהתייחס בין היתר אל האינטראקציה הבונה בין המנגינה למילים בשירים. כיצד זה מתחבר אצלך לאדריכלות? אני לוקח מהציטוט של ואלרי את הכוח העצום הטמון בפעולת ההיסוס, כמחוללת פעולה ששיאה אינו ברור מאליו. אדריכלות כמו שירה מורכבת מרשימת מצאי אינסופית של פרטים מעשי ידי שקל. הפרדוקס, 14- אדם - כמו עוגות בחושות ב Above: Bank of Israel Building 2 at Kiryat Haleom, Jerusalem with its open envelope providing high quality, flexible work spaces, adjacent to the "safe like" closed historic structure Skorka Architects Photos: Amit Geron Right page: Bank of Israel's main building. Following winning a competition held in 1966 the building, designed by architects Arieh and Elder Sharon, was completed in 1981 של בנק ישראל ממוקם בצמידות 2 בנייןלמעלה: לבניין הראשי בקריית הממשלה. מעטפת המבנה הכפולה, מספקת מרפסות זמן-פנוי לצד חללי עבודה איכותיים וגמישים, ליד המבנה ההיסטורי המסתגר במתחם קריית הלאום. המבנה הכולל שלוש קומות משרדים מהווה השלמה נדרשת למטה הבנק השוכן במבנה הסמוך, כאשר ארבעה מפלסים תת קרקעיים עתירי מערכות וטכנולוגיה, משמשים בין היתר כמוקד חירום שנועד להבטיח את רציפות התפקוד בעיתות חירום. סקורקא אדריכלים עמית גירוןצילום: הבניין הראשי של בנק ישראל בעמוד הימני: , תוכנן על ידי האדריכלים אריה 1981 שהושלם בשנת ואלדר שרון, בעקבות זכייה בתחרות שנערכה בשנת 1966

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=