71 / 96
2019
מאי
117
אדריכלות ישראלית
|
בין רחפנים ומרחפים
71
|
גם בעניין זה למדע הבדיוני העוסק ברובוטים כבר
מאות שנים יש חלק נכבד, עד כדי חקיקת כללים
להגבלת יכולתם. הידועים בהם - ״שלושת חוקי
על ידי סופר המדע
1950-
הרובוט״ שפורסמו ב
.
I-Robot
הבידיוני איזאק אסימוב תחת הכותרת
החוק הראשון קובע שלרובוטים אסור לפגוע בבני
אדם; החוק השני - שרובוטים חייבים לבצע תמיד
את הוראות האדם, אלא אם הם סותרים את החוק
הראשון; והחוק השלישי - שהרובוט חייב להגן
על קיומו, אלא אם כן הוא נוגד את שני החוקים
הראשונים.
אם נשוב לאפשרות שבני אדם יוכלו להעביר את
עצמם ממקום למקום באמצעות לחיצת כפתור
- תיאוריות שפותחו החל משנות השמונים של
המאה הקודמת ניסו להסביר את הקשר בין
הפיזיקה הקוונטית לבין ״תורת היחסות הכללית״
של איינשטיין באמצעות עולם האידאות של
אפלטון, שגרס שעולם החומר אינו אלא השתקפות
של עולם האידאות. הרעיון הוא שכל חלקיק בעולם
הממשי מיוצג בו-זמנית במספר מקומות, בדומה
לגלי הקול המייצגים מיתר רוטט. היתרון של
תיאורית המיתר הרוטט בכך שהיא מאפשרת,
לחשוב ״מחוץ לקופסה״, אבל עדיין להישאר
בתוכה - כלומר באותה פרדיגמה.
הבעיה העיקרית בכל ההמצאות האלה טמונה בכך
שהן סותרות את החוק השלישי של אסימוב, כאשר
השליטה עליהן תהפוך במוקדם או במאוחר לבלתי
אפשרית, תוך שהיא פוגעת ביכולתנו לשלוט על
מערכות התנועה בעולם הממשי. והסיפור על
הרחפן הבודד ששיתק את שדה התעופה הבין-
לאומי של לונדון למשך יומיים, מדבר בעד עצמו.
כאן שווה להזכיר תחום לא פחות בידיוני המתחיל
לסכן את האתיקה האנושית תחת הכותרת
המטעה ״בינה מלאכותית״ (אדריכלות ישראלית
#), יזמי הייטק שונים מנסים לשוות למוח
77
הדיגיטלי המצליח לעבד נתונים ולקבל החלטות
בהתאם לנסיבות תכונות של בינה אנושית, משום
שניתן לייצר בעזרתו ״פייק ניוז״, לייצר פרופילים
המגובים במידע כוזב, ולהטעות מקבלי החלטות
חסרי בינה.
אבל למרבה המזל, המפתחות עדיין נמצאים בידי
האדם, והיוזמה, אם, מתי ולמה מצויה עדיין בידיו,
כאשר כל מה שהוא צריך לעשות כדי למנוע מצב
שבו ״פתאום קם מחשב בבוקר ומחליט שהוא עם,
ומתחיל ללכת״… הוא להוציא את השטקר. ועל זה
נאמר - רובוטים יכולים לספר בדיחות, אבל לא
להבין אותן.
Above:
Leonardo da Vinci's diagram of
his flying machine.
Right page, top:
LED box examining
the question of whether something can
disappear and reappear in a different
place
,
based on the Theory of Vibrating
Chord, 1980.
Right page, below:
German Zeppelin
flying freely above Jerusalem in 1929.
תרשים של מכונת תעופה שהומצאה
למעלה:
.15-
על ידי ליאונרדו דה וינצ׳י במאה ה
הבוחנת
LED
קופסת
בעמוד הימני למעלה:
את שאלת ההעילמות וההופעה מחדש תוך
התבססות על תיאוריית המיתר הרוטט
שפותחה בתחילת שנות השמונים.
צפלין גרמני מרחף באין מפריע מעל
למטה:
.1929
ירושלים בשנת