71 / 96
2018
פברואר
112
אדריכלות ישראלית
|
קינג׳ס קרוס
71
|
תחנת קינג׳ס קרוס המדורגת בין עשר התחנות
19-
היפות באירופה, נבנתה באמצע המאה ה
בתיכנונו של אדריכל חברת הרכבות לואיס קיוביט
שתיכנן במקביל גם את תחנת ״לונדון ברידג׳״.
קיוביט (אחיו של ראש העיר דאז וויליאם קיוביט),
תיכנן במסגרת זו גם את מבנה ״האסם” שהוסב
לבית הספר סיינט מרטין לאמנויות, של
2011-
ב
, ובכלל זה רציפי
UCL
יוניברסיטי קולג׳ לונדון
הסחורות שהוסבו במסגרת הפרויקט לכיכר
פוטוגנית עתירת גימיקים תיירותיים על שמו.
פרויקט ההתחדשות הגדול מסוגו בלונדון תוכנן
לאחר שמתחמים מרכזיים קודמים, וביניהם
קובנט גרדן, קווין סטריט, נוטינגהם היל, ובמיוחד
קאמדן טאון, הצליחו בקנה מידה עולמי. בכל
אחד מהם עיקרון עירוב השימושים מהווה נקודת
מפתח, אבל במקביל מאפשר גם את התפתחותו
האקראית של המתחם בהתאם לנסיבות. בקינג׳ס
קרוס, לעומתם, הכל נקבע מראש לפרטי פרטים.
אחד הזרזים לקידום הפרויקט שנועד להתממש
שנה, היה החלטת הפרלמנט הבריטי
30-
במשך כ
לחבר את לונדון עם פריז באמצעות
1988
משנת
מנהרת רכבות מתחת לתעלת לה-מאנש. לאחר
דיונים והסתייגויות שנמשכו כעשור, הוקמה
החברה לפיתוח קינג׳ס קרוס בבעלות (פרטית)
משותפת של חברת הרכבות הלונדונית וחברת
.Argen LLP
המטרה הראשונית הייתה הסבת תחנת סיינט
פאקראס לטרמינל בינלאומי, אך עד מהרה המודל
העיסקי התרחב וכלל את כל מתחם קינג׳ס קרוס
ובכלח זה גם את שיקום השכונות הנחשלות
הגובלות בקמדן ואיסלינגטון. על הפרויקט הופקד
Bartlett
מתכנן הערים פרופסור פיטר בישופ מ-
.Allies and Morrison
שסופח למשרד התכנון
2006-
תוכנית המתאר שהותוותה על ידי בישופ ב
התבססה על עשרה ״כללי ברזל״:
יצירת מסגרת עירונית איתנה;
תכנון בר-קיימא;
הבטחת נגישות זמינה באמצעות תנועה בטוחה;
יצירת תמהיל תוסס של צפיפות ועירוב שימושים
תוך התבססות על המורשת העירונית;
קידום הפרויקט באמצעות הצהרת כוונות גלויה
וברורה שתיטיב עם העיר;
המשכיות לטווח הארוך;
ויצירת השראה למקומות אחרים.
כחלק מרעיון עירוב השימושים הוחלט על שילוב
הפקולטה לאומנויות של אוניברסיטת לונדון, ובכלל
סטודנטים שיזרימו למתחם
5,000-
זה מעונות ל
פעילויות צעירות. לצורך זה שוקם מבנה ״האסם״
ונוסף לו מבנה חדש.
מ״ר
32,000
הקומפלקס, המתפרש על שטח של
, בתכנונו של אדריכל
2011
אוכלס כבר בשנת
כאיזכור רעיוני למירקם העיר,
.Stanton Williams
במרכזו נבנה רחוב פנימי, המתחבר אל רחובות
משנה המובילים לאודיטוריום, לספרייה, תאטרון,
ומוזיאון.
בניינים המיועדים לשימור הותאמו לפונקציות
20
מסחר, תרבות ופנאי, וביניהם - מרחבים ציבוריים
נרחבים (מדי) ומעוצבים (מדי), שנועדו לאפשר
מפגשים בין הסטודנטים (המגיעים, אגב, מרחבי
העולם), מעט הדיירים, ובעיקר עשרות אלפי תיירי
הפנים והחוץ, שיזרימו לבעלי השליטה באתר
כספים רבים.
ה״תשלום״ הפוליטי לנושא הצפיפות, שנכלל
בהצהרת הכוונות, ייעשה באמצעות תוספת של
דירות,
2,000
בנייני מגורים יוקרתיים, הכוללים
50
בנות-השגה (לכאורה).
800
מתוכן רק
אחת הבעיות הבסיסיות של המתחם היא שהוא
נחצה על ידי תעלת ריג׳נט שנבנתה בתחילת
המאה התשע עשרה כדי לחבר את התמזה
עם תעלת פדינגטון ארם גראנד יוניון, עם מרכז
העיר, ובנוסף לכך על ידי מסילות הברזל העיליות
שמגיעות לתחנת סיינט פנקראס.
למרות זאת הגישה לתחנות התאפשרה על ידי
חיבור טבעי למרכז העיר באמצעות הרחובות סיינט
פנקראס, גודס וויי, ויורק וויי, ומצפון - לקמדן טאון
וברנסברי.
אלא שבהתאם לכללי הברזל של פיטר בישופ,
שהסתמך כנראה על גישת התכנון (שהוכחה
כמוטעית) משנות התשעים, הפרויקט החדש
נוטרל במכוון מתנועת כלי רכב פרטיים, והגישה
אליו מתאפשרת רק ברגל, באופניים או בתחבורה
ציבורית בלבד, עם גישה מוגבלת לרכב מסחרי.
הניתוק המרחבי המאולץ הזה הופך את המתחם
כולו לאי עירוני התלוי באופן מוחלט בחברה לפיתוח
Crossing the King's Cross compound - Regents Canal
is one of the obstacles preventing urban continuum.
Right page:
High density and mixed use are made
prominent in Peter Bishop's document of declaration.