2017
מאי
109
אדריכלות ישראלית
|
רעש - מאמר שלישי בסדרה
79
|
Noise - subjective phenomenon that doesn’t
bother those who make it.
Photo:
Blox - earplug noise-reducing.
רעש, עניין סובייקטיבי שלא מפריע למי
למעלה:
שעושה אותו.
חמורות; כמו כן, שנשים בהיריון הנמצאות בסביבה
רועשת מעלות את הסיכוי לירידה בשמיעה אצל
ילדיהן בגיל מוקדם; תלמידים הלומדים בסביבה
רועשת מאבדים את יכולת הלמידה, הקשב
וההבנה; משפחות נחשלות שחיות בסביבה
רועשת סובלות יותר מנדודי שינה; מרבית מאיישי
המשרות המסוכנות באים ממשפחות מוחלשות,
וכפועל יוצא - חוסר שינה הוא אחד הגורמים
העיקריים לתאונות עבודה, חלקן מסתיימות
במוות.
מחקרים אנתרופולוגיים מציינים שלמרות תהליכי
האבולוציה הנמשכים עשרות אלפי שנים, חוש
השמיעה נשאר, במקרה הטוב, כמו של האדם
הקדמון הרגיל לחיות בסביבה טבעית ושקטה. זאת
בעוד שברוב הסביבות הטבעיות שלנו כיום, קשה
דציבלים, משום שרעש
50
לנהל שיחה בעצמה של
דציבלים. כל אלה
50-
הרקע הממוצע גדול מ
פוגעים במיוחד בכל חסרי ההשפעה המשחרים
למעט שלוות אלוהים, תוך שיחת רעים, קריאת
ספר או ניקוי ראש לשמע צלילי הטבע - ציוץ
הציפורים, רחש גלי הים… שלא ייגמר לעולם.
בעיקרון, בני אדם אינם חפצים לחיות בסביבה
שקטה מדי, משום שרעשי הרקע נחשבים כמאפיין
חשוב של המקום. רעש עירוני אינו דומה לשקט
כפרי; לכל עיר מאפיינים קוליים משלה; לכל אזור
בעיר מאפיין קולי שונה ומאפיין קולי המשתנה
בכל שעה במהלך היממה. הנוף הקולי הוא למעשה
המעטפת המאפיינת של הסביבה בה אנו גרים או
עובדים. הצלילים מתחברים לזיכרונות המתורגמים
לתחושות ומעניקים למקום ערך מוסף. ראוי
להדגיש עם זאת, ששמירה על ייחוד קולי אינה
אמתלה ליצירת רעש מוגזם.
אחת מתופעות הלוואי של הגדלת הצפיפות היא
הגברההולכתומחמירהשלרעשיהרקע-ברחובות,
בבתי הקפה ובאתרי הנופש והקיט, ובראשם חוף
הים שהיווה בעבר מקום מפלט מהסביבה הבנויה,
המאופיינת כיום ברעשים ״אנושיים״ - צפירות,
משחקי מטקות, סמארטפונים, צווחות של ילדים,
מוזיקה רועשת, טרקטורונים ותקשורת המונים
המתבצעת באמצעות שאגות.
למרבה השמחה, שני המאמרים הקודמים בסדרה
כבר תורמים לשיפור המודעות לרעש. יציאת
מצרים לא התרחשה בזכות משה בלבד. לצידו היו
עשרות ומאות בעלי השפעה שהאמינו בדרכו.
מוקדם מדי לכמת את התוצאות בשטח, אבל מי
חלם פעם שילד יעבור ליד פרח בשדה ולא יעז
לשלוח יד לקוטפו.
כמו כל התמודדות עם בעיה התנהגותית, יצירת
מודעות היא תנאי ראשון. הצעד השני, הוא השפעה
ישירה באמצעות חקיקה ואכיפה. רבים יותר
מבינים כיום שהשקט הוא משאב נדיר, ומנסים
לחפש אותו באמצעות הגירה חיובית ליישובי
הפריפריה. ובאזור המרכז - מספר עיריות שוקלות
ברצינות להעסיק מומחי אקוסטיקה כיועצים
במשרה מלאה שיפעלו הן ברמת התכנון והביצוע
והן לשיפור איכות החיים בכלל. המטרה היא למתן
את התגברות הרעש, לרסן אותו באמצעות חוקי
עזר תוך החמרת האכיפה.




