85 / 96
2017
מאי
109
אדריכלות ישראלית
|
ראיון עם אדריכל אסף לרמן
85
|
וקטנה, ובאותו הזמן מנכיח את ההבדל בין השניים.
עכשיו כשנדמה ש״הגעת ליעד״, לאן פניך?
אני לא באמת חושב שהגעתי ליעד, אבל מרגיש
בכל מקרה בר-מזל שאני עובד במשהו שאני אוהב
לעשות, וזה מה שבאמת חשוב בסופו של יום.
טוב. היות שאני שילמתי על הארוחה, כתוב אתה
את האפילוג, עד לעונג הבא...
אני חושב שהחשיבות של מרחב ציבור איכותי
ברורה לכולם, הרבה מעבר לבניין הבודד, אייקוני
ומרשים ככל שיהיה. בהתאם לכך, כשמדובר
במבני ציבור, אנחנו לוקחים על עצמנו רכיבי תכנון
נוספים מעבר לאדריכלות - כמו אדריכלות נוף,
יצירת זירה לאינטראקציות, אווירה, אור ותאורה.
זה נובע מתפיסה הוליסטית של המרחב ושל יכולת
ההשפעה שלנו כמעצבים על המיכלול. זו גישה
שאני שואף ליישם בפרויקטים של התחדשות
עירונית - תחום שאנחנו נכנסים אליו בהדרגה
במשרד. אני חושב שכתוצאה מתשומת הלב
הציבורית, השיח הציבורי בנושא המגורים, למשל,
מתמקד אך ורק בכמויות, מחירים וזמינות, בעוד
שהאיכות נותרת חסרת ייצוג.
זה מוביל לכך שהמרחבים הבנויים שהולכים
ומכסים בהיסטריה כל פינה פנויה בארץ, אינם
מתרוממים מעבר לסטנדרטים בסיסיים ביותר,
ולמעשה מציעים סביבות מגורים דלות ומשמימות.
אני מאמין שבסופו של דבר אנחנו מעוצבים ע"י
הסביבה שלנו הרבה יותר מאשר מעצבים אותה,
ולכן זה חשוב להעמיד סביבות מחיה מגוונות
ואיכותיות כמצע לתרבות הישראלית של העתיד.
זה לא צריך להיות יקר יותר, רק חכם ומדויק יותר,
ובזה אני מרגיש שאנחנו יכולים לתרום לא מעט.