84 / 96
Interview with Architect Asaf Lerman
Architecture of Israel #
109
|
May
2017
|
page
english
2013 ,
הספרייה באוניברסיטת חיפה
אולם הקריאה מוצף באור מסונן החודר
מהפטיו החדש.
א. לרמן אדריכלים
שנבל מילר צחר.
קונסטרוקציה:
מילר בלום.
אדריכלות נוף:
עמית גירון.
צילומים:
13
באתר שלך כתוב שאתה אוהב את העבודה שלך
ומאמין במה שאתה עושה. במה אתה באמת
מאמין, ולאו דווקא מבחינה אדריכלית?
אני מחפש את הרגע הזה שבו נוצר משהו חדש,
למשל כשאתה תופש משהו מוכר וידוע באופן
אחר. משהו "חי" כמו ה״וויב״ שמאחורי ההיווצרות
של חלל מודרניסטי. במציאות הדיגיטלית
המסתחררת, זה לדעתי התפקיד והאחריות שלי
כאדריכל. מעבר למענה הבנאלי לצרכים הבסיסיים
של החיים, זהו הפוטנציאל האמתי של האדריכלות
העכשווית. כשזה קורה לך, זה מרחיב את העולם
כולו. הבניינים בפני עצמם אף פעם לא היו המטרה
של האדריכלות המודרנית. השאיפה הייתה הרבה
יותר גדולה, משום שהיא התמקדה באדם עצמו,
באדם החופשי. אני מאמין גדול בחופש.
פעם, כשאכלנו חומוס ב״לב הרחב״ בכרם
התימנים, אמרת לי שאתה מתמקד במספר
מצומצם של פרויקטים כדי להעניק לכל עבודה
את מיטב תשומת הלב. אני יודע שזה אמתי,
שזה לא נובע מחוסר הזדמנויות…
אני מוותר באופן מודע על רווחיות כעסק, כדי
שאוכל לעבוד ולהישאר עם הידיים עמוק בתוך
התכנון, במקום להפוך למנהל. חוץ מהפסדים
זה גם לא מסב לי גאווה גדולה כי יש בזה משהו
מטומטם, כמו בולדוג שנועץ את השיניים ולא
מרפה עד הסוף... אבל ככה אני בנוי וזו הדרך
היחידה שאני יודע לעבוד.
...קצת לפני שצלחת הזיתים התרוקנה אמרת
שמעבר לקלישאה הלעוסה של ניתוח תכלית
המבנה וצורכי הקליינט, נקודת המוצא שלך
לתכנון היא התקציב.
בהחלט נכון, ואני מוצא את נקודת המוצא
הזו מרתקת בדיוק משום שהיא מספקת לי
את ההזדמנות לאתגר תפישות מקובעות של
אסתטיקה. רק ברגע שאתה מבין מהם גבולות
מגרש המשחקים שלך, אתה יכול לשחק. אין חומר
'טוב' וחומר 'רע' ועיצוב מודרני עוסק בדיוק בזה.
להבדיל, מי שיודע לעצב רק בחומרים יקרים משול
למי שיודע להכין ארוחה טובה רק מסטייק פילה
וקוויאר. זה לא מעניין.
לפני הקפה השחור עם החוויאג׳ ששתינו לקינוח
אמרת שאחת המיומנויות שרכשת במהלך
השנים היא היכולת לתמרן בין סערות הגשם
הביורוקרטיות.
אני חייב להודות שהמיומנות הזו נרכשה בעקבות
הרבה מאוד טעויות שעשיתי ומהמחיר היקר
ששילמתי בגללן. כשפתחתי את המשרד שלי
ביחד עם שותפתי דאז, תמי יניב,
2006
בשנת
מצאתי את עצמי מהר מאוד... מהר מדי, אחראי
על ארבעה פרויקטים ציבוריים בולטים בהיקף
כולל של מיליארד שקל! זה היה מטורף ולחוץ,
והתקשיתי מאוד לעמוד בלחץ. כתוצאה מכך
נכנסתי לעימותים מיותרים בעבודה, וגם בבית,
שאני מאוד מצטער עליהם ממרחק השנים. למדתי
בדרך הקשה, והיום אני מבין הרבה יותר טוב מהו
המקום והתפקיד שלי במערך הכללי של הפרויקט,
כמו גם את החשיבות הגדולה של יחסים טובים
בעבודה ומחוץ לה.
בין הפרויקטים העכשוויים שהעברת אליי
נתקלתי (איך לא…) בספרייה של אוניברסיטת
חיפה שהושלמה כבר לפני מספר שנים אבל
זיכתה אותך השנה בפרס רכטר לאדריכלות.
וזה מאוד
2013-
נכון. הספרייה הושלמה כבר ב
מרגש לראות שהאיכות של הפרויקט עומדת
לו לאורך זמן. הפרויקט המקורי של נימאייר
הקומוניסט הוא ללא ספק הבניין המודרניסטי
בעל החזון הרדיקלי ביותר שנבנה בישראל, למרות
שהוא עצמו מחק אותו מהרזומה שלו בעקבות
מלחמת ששת הימים. קטונתי אל מול האדריכל
אחרי שתכנן כמה
105
הענק הזה שמת בגיל
מהבניינים החשובים בעולם, כל מה שאני יכולתי
לעשות עם הפרס הצנוע זה לדגדג אותו בין
הצלעות כמו אחד הגמדים שטיפסו על הגוף של
גוליבר אחרי שהושלך על החוף. במובן הזה פרויקט
הספרייה מציב מול המניפסט הקומוניסטי שיתופי
האדיר של נימאייר, מעין אנטי-תזה מקומית
Renovation & Extension of the
Haifa University Library
The central core of the new library is flooded
with day light
Asaf Lerman Architects
Construction Engineer:
Muller-Shnabbel &
Partners
Landscape Architects:
Miller Blum.