19 / 95
2019
נובמבר
119
אדריכלות ישראלית
|
אדריכלות מצייצת
19
|
והרבה ויזואליה משפיעים על השטחת עולם המושגים של הציבור
בכלל, ושל האדריכלים בפרט, כאשר הם נעזרים ביכולות התב״מ
לספק אימג׳ים מרשימים בלי מאמץ רב מדי. אולם כמו בכל נפלאות
הטכנולוגיה המשנות את הלכי החיים, במחיר של השתעבדות לחיים
הקלים, ניתן לאתר במרשתת בכלל, ובטוויטר בפרט, גם מספרהיבטים
חיוביים, כמו למשל ״שיתוף הציבור״, ובעיקר - היכולת להביע דעה
בעולם תקשורתי הנשלט על ידי בעלי המאה, שהיו מאז ומתמיד בעלי
הדעה, ושליחיהם ברשויות הממומנים על ידם, תמורת זיקת הנאה כזו
או אחרת.
ומילת סיום. טוויטר המציא בעצם את ה״פייק ניוז״ - אמירות חסרות
בסיס שאינן בהכרח נובעות מן המקום, כמו ציפור השולחת את זימרת
הבוקר שלה כשכולם ישנים, בתקווה שהם יתעוררו. הציוץ כיום הוא
״זימרת ההמונים״ ובעידן הרייטינג, יש להמון ערך עצום שעל פיו
נקבעות דעות ונחרצים דינים: דין הכנסת המתגבשת בבתי הכנסת,
ודין המבנה שהופקע זה מכבר מידי האדריכלים, והופקד בידי היזמים
המניעים את הכלכלה, המשפטנים המונעים על ידי הכלכלה, ופקידים
המייצגים את מדיניות נבחרי העם, שמצייצים החלטות המשפיעות על
הכדור המתחמם, וכל הסערות המתרחשות מתחתיו.
כולם ביחד מניבים ״אדריכלות מצייצת״, אדריכלות המנותקת
מהתכלית ומהמקום, אם היא אמתית ובין, ובמיוחד אם היא בגדר
פייק-ניוז.
Based on rating, the singing of the masses is already
echoing an architecture with no connection to place.
Below:
The Louis Vuitton Art Center, Paris, designed
in 2006 by Frank Gehry