23 / 96
2017
פברואר
108
אדריכלות ישראלית
|
ריהוט רחוב
23
|
היתרון של פיסול ממוחזר ביחס לפיסול
קונבנציונלי, הוא בהתעקשות על שימוש חוזר,
המקנה לפיסול אופי פרקטי, ביצירת ספסלים,
מתקני משחק, גדרות וכדומה - מה שטומן בחובו
גם ממד חינוכי.
נושא פחות חינוכי המשפיע לאחרונה קשות
על חוויית הרחוב הוא האופניים החשמליים,
המשתוללים על המדרכות שעד לא מזמן נחשבו
כ״מרחב המוגן״ של הולכי הרגל, והופכים אותו
למסלול דו-נתיבי של רכבת שדים.
הפעילות העירונית הזאת כוללת גם מתקני חנייה
שנוגסים בלי חשבון במרחב הציבורי, תוך ניצול
מעברי החצייה לדילוג על פני רמזורים, כאשר
רוכבי אופניים מתחזים (בניגוד לחוק) להולכי רגל,
תוך סיכון ממשי של הולכי הרגל האמיתיים, ונהגי
המכוניות שאף פעם אינם יודעים מהיכן תזנק
הרעה. התופעה המסעירה בעיקר צעירים מקנה
למשתמשי הרחוב המתבגרים מעמד של פליטים
מפוחדים, שחלקם נראים כמו גרסה עכשווית של
״הצעקה״ של אדוארד מונק.
״תמונות״ פחות מפחידות הן חלונות הראווה,
המקנים לרחוב עומק ועניין. היות שהם מציגים
מציאות נשאפת - כלומר את מה שאין (עדיין),
חלונות הראווה היצירתיים, בדרך כלל, מבשרים את
חילופי העונות ומבטאים את האופנה האחרונה.
אם הרחוב הוא ״הבית״ הציבורי, ציורי הגרפיטי הם
הפתקים שאנחנו משאירים על המקרר. למרות
שהיא גובלת לעתים בוונדליזם לשמו, מדובר במדיה
ציבורית להעברת מסרים, המופיעה באופן אקראי
על קירות, עמודים, לוחות מודעות ולמעשה כל
משטח תמים.
אם מקבלים פטור מהשאלה היכן עובר הגבול בין
אמנות להשחתת רשות הרבים, ראוי לציין את
המיומנויות הייחודיות של אמני הגרפיטי, הנאלצים
לתפקד במהירות ובתנאי לחץ.
ציירי הגרפיטי של שנות השבעים העניקו לפעילות
הפרטיזנית הזאת מעמד חדש. מתזי הצבע
הביתיים שהומצאו אז איפשרו יצירות שהפכו עד
מהרה לשם דבר. חבורות רחוב החלו לסמן גבולות
טריטוריאליים ולהעביר באמצעותם מסרי שליטה.
כשנגמרו הקירות הפנויים, הפעילות חילחלה אל
קירות הרכבת התחתית ולא פסחה גם על דפנות
הקרונות שזכו לרייטינג עצום.
בין הבולטים בתחום זה ניתן לציין את קיית הרינג
מסמים) -
28
וג'אן מישל בסקיאט (שמת בגיל
שניהם החלו את דרכם ברחובות ניו־יורק ופיתחו
קריירה כאמנים מכובדים שעבודותיהם מוצגות
במוזיאונים חשובים לאמנות מודרנית ברחבי
העולם. כמותם גם האמן המקסיקני דיאגו ריוורה
- סוציאליסט ציניקן שעבודותיו הפרובוקטיביות
עוררו שערורייה הן בארצותהברית (רוקפלר סנטר,
) והן במקסיקו (ראה כתבה נרחבת בגיליון
1993
Cornbread
). השמות החמים בפילדלפיה היו
48
, - שני טיפוסים ״שליכלכו״ בכתובות
Cool Earl-
ו
את כל קירות הרכבת התחתית, וזכו לפופולריות
עצומה.
ולקינוח - מושג חשוב אך זנוח ונעדר עד כאב -
השירותים הציבוריים. ייתכן מאוד שהיעדרותם
מהמרחב הציבורי שלנו נובעת מ״שולחן ערוך״ של
יוסף קארו, שמתיר לעשות צרכים ברחוב, בתנאי
שעוצמים עיניים ואומרים את ברכת ״אשר יצר״,
אבל קשה להתעלם מהעובדה שכדי להתפנות
בירושלים צריך להגיע לעיר העתיקה.
לנושא המעיק הזה היקדשנו בזמנו מאמר מקיף
) תחת הכותרת ״רגעים פרטיים
46
וממצה (בגיליון
בתנאי מינימום״, ואלה עיקריו:
Top:
Local content highlighted by lamp-
post in coastal town of Lyme Regis in West
Dorset, England.
Right page, top:
Educational recycle bins
used as table/seats in Córdoba, Argentina.
Design:
Patagonia Studio.
Below:
Global content conveyed by modern
lighting devices, against the background of
Big Ben, London.