2 / 86
הקפה והדובדבן
דבר העורך
Editorial
|
Architecture of Israel
104
|
February
2016
|
page
english
הקפה המהביל של הבוקר סירב לגלוש בגרוני, עד שאני לא אסביר לו, לאט לאט, את ההיגיון שמאחורי
הידיעה שהופיעה בעיתון ההומניסטי שאני קורא כל בוקר כבר שנים: בית הדין הצבאי גזר על לוחם דובדבן
ארבעה חודשי מאסר על הריגת גמל, ושני חודשי מאסר על חברו שתיעד את האירוע המשעשע ולא ניסה
להניא אותו ממעשיו. הסניגוריה הצבאית שהגנה על שני החיילים, שיהיו בריאים, עירערה על גזר הדין
בטענה שמדובר בעונש חמור שעלול להכתים את שמם ולתייג אותם כעבריינים. מי שמבין בגמלים יודע
שהם נראים לעתים כמחייכים בגלל השיניים הבולטות, והרי לא יעלה על הדעת שבעל חיים נחות כגמל יעז
לחייך בחברת לוחמים, במיוחד אם הם הדובדבן שבקצפת.
בעידן שבו בתי הכלא עמוסים בנציגים של כל שכבות העם - הממשלה, הכנסת, העיריות והמתעללים
הסדרתיים בחתולים, פרות, תרנגולות וטווסים - ראוי לבחון שוב את המונח האנכרוניסטי ״עבריין״.
ההגדרה הבסיסית של המילה היא ״אדם שעבר על החוק״. אבל מי מאיתנו נסע בפעם האחרונה חמישים
בשטח בנוי, לא חונה באדום לבן רק לשנייה… לא ״גונב״ רמזור? מי שקל אי פעם להסגיר לשלטונות המס
את מי ששואל בתמימות של אינסטלטור: ״עם חשבונית, או בלי חשבונית… חבל על המע״מ..״? מי לא פלט
מחמאה בטעם של הטרדה? מי הזדעזע עד עומק נישמתו
ממראה של מרפסת שנסגרה, מעקה לא תקני, פרגולה
מחופה?
אני לא שופט, אפילו לא שופט כדורגל, אבל חונכתי בבית
שהתעללות בבעלי חיים חסרי אקדוחים, היא פשע בלתי
נסלח, גם ובמיוחד כאשר היא נעשית מתוך שעשוע, טבול
בטיפשות מובנית, או רשע נרכש.
לא חביבי, אתה לא עבריין, סתם אידיוט מרושע, שכדאי
שהחברה תוקיע את שכמותך מתוכה. ויפה שעה אחת
קודם, או אפילו ארבעה חודשים.
וזה נוגע כמובן לאדריכלות, ובמיוחד לחוקי הבנייה הבלתי
אפשריים, ההופכים כל בעל בית לעבריין בפוטנציה. במגזר
הכפרי למשל, ואני לא מתכוון רק לכפרים הערביים, אין
אפילו בית אחד שנראה כמו ״טופס ארבע״. יתירה מכך,
העיסוק באדריכלות מסתכם כיום בשלושה אחוז יצירה,
והשאר - תמרון מתיש ומביש בין ועדות תכנון שקיבלו
כוח של אלילים (על משקל אלוהים), החל מהפקיד הזוטר
ביותר, וכלה במקבלי ההחלטות המושחתים ביותר (על
משקל משחטות).
וזה גורם לרבים מאיתנו, האחראים על יישום החוקים, לגייס
חאפערים מקצרי דרך, שמילה שלהם - כי הם ״עבדו שם
פעם״ - עשויה לחולל פלאים, לחסוך לנו טלטולים ושעות
עבודה יקרות. וזה הופך את אחד המקצועות היפים בעולם,
למקצוע העתיק בעולם.
הגיליון הזה מוקדש כמדי שנה לפרסום הפרויקטים שהגיעו
למקומות הראשונים בתחרות הבינלאומית פרויקט השנה, הנערכת זו הפעם השביעית, נדמה לי, בשיתוף
עם האיחוד האירופי.
תודה לשופטים: פרופ׳ פיטר קוק, יו״ר עמותת האדריכלים - פרופ׳ אלי פירשט, פרופ׳ בנעמי טורקניץ׳,
אדריכל ניר בן נתן, אדריכלית מיכל אהרוני, פרופ׳ טיגרן האס, אדריכל יואל דבוריינסקי, אדריכל מיכאל
פילדמן, אדריכל אוסוולדו סתיו, ולמנהלת התחרות - רחל בן אהרון.
זהו, הקפה ירד, הדובדבן גם, וכמו בשיר הבעייתי הזה... עוד לא אבדה תקוותנו, יש בהחלט סיבה לגאווה.
אדריכל ד״ר עמי רן
95
buzzfeed