60 / 95
Architecture of Israel #
119
|
November
2019
|
Architectural Offices 2 - continued article
page
english readers
43
אדריכלית מיכל שיין
״רוקדת, מציירת ומפסלת מגיל אפס - מכורה לעולם האופנה. אני זוכרת
שהייתי נוסעת ברכבת מהצפון הרחוק לקנות בגדים בתל אביב. כשהייתי
מגיעה לעיר הגדולה הייתי מתרגשת מהעוצמה. האנשים, המסעדות,
הבניינים ובעיקר האווירה. החלום להיות חלק מהדבר הנפלא הזה התחיל
, מיד אחרי השירות הצבאי. עם תיק עבודות קטן
20
להתעורר בי בגיל
וחלומות גדולים התקבלתי לבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל
אביב, ומקורות ההשראה שלי הם המפגשים והאווירה ששאבתי בלי הכרה
במוזיאונים של ערי העולם, שבהם צללתי אל תוך היצירות, שהטביעו בי
את רוח התקופה והמקום.
אדריכלות בשבילי היא אווירה. הדרך שבה הסביבה עושה את דרכה אל הלב.
מימד הזמן - ההתיישנות והשכבות. כשמישהו מניח כיסא, תולה תמונה
או מדליק נרות בארוחת ערב רומנטית. זה מה שיוצר בעיניי את המקום,
שברגע הבא יקבל כנראה משמעות אחרת.
מקצוע האדריכלות מבחינתי הוא הזכות וההזדמנות ליצור ריגושים. זה
לא מפריע לי להיות פדנטית, פרפקציוניסטית ומכורה לסדר וניקיון. בכל
הפרויקטים שלי יהיה תמיד מקום להניח בו את התיק, וארון מסודר שבו
הפרקטיות והנוחת יידעו לספר סיפור״.
ציורים בכחול של מיכל שיין המתארים באמצעות
הידיים סיטואציות נפשיות.
״בנפש יחפה״.
למעלה מימין:
״הנני״.
למעלה משמאל:
״איך אבוא לפניך״.
למטה:
אדריכלית מיכל שיין.
בעמוד השמאלי:
גלעד רדט.
צילום:
37