אדריכלות ישראלית

Architecture of Israel #

119

November

2019

Architectural Offices 2 - continued article

page

english readers

התכנון הממוחשב המייתר את הצורך בשולחנות שרטוט ענקיים צמצם במידה ניכרת את שטחם של משרדי

האדריכלים, ללא תלות בהיקף עבודתם או באופי הפרויקטים המתוכננים בם. כפועל יוצא, העבודה הפרטנית

אל מול מסך מחשב שהחליפה את הישיבה בצוותא, יוצרת חסכים חברתיים, המקבלים מענה תחליפי ביצירת

חללים מעודדי אינטראקציה, כגון פינות הסבה, חדרי אוכל, פעילויות פנאי ואפילו חדרי כושר.

על רקע זה, אדריכלים רבים נוטים לכנות את משרדם המודרני בכינוי הרומנטי ״סטודיו״, שמשמעותו המקורית

היא ״מרחב העבודה של האומן״ - מקום שבו הוא מתווה את יצירתו בתהליך איטי הכולל מחקר, ניסוי וטעייה,

בדרך כלל בחברתם של מספר יוצרים המפרים זה את זה, מקצועית וחברתית.

בגיליון הקודם ניסינו לענות על השאלה כיצד העובדה הזאת משפיעה על ארגון המרחב במשרד שמקבל אופי

ביתי יותר, ולא פחות מכך - על אופי הפרויקטים האדריכליים ועל מקצוע האדריכלות בכלל.

אחד המאפיינים הבולטים של התופעה הוא מעבר חד מהאמוציונלי לרציונלי - מעבר הנובע בעיקר מהצורך

לייצר הרבה בזמן קצר, תוך העלאת קרנה של היעילות התעשייתית על חשבון עבודת הכפיים - שהייתה אמנם

מעייפת יותר, אך מלאת סיפוק, רומנטיקה וגאוות יחידה.

הצלחת המאמר הראשון שהתפרסם בגיליון הקודם, וביקוש גדול ל״עוד״, הכריעו את הכף, והמאמר המובא

כאן מתמקד בשבעה משרדי אדריכלים נוספים - כאשר כל משרד מלווה בפרויקט אחד (או שניים) המאייר

את התופעה.

חומרלעבודה

השרטוט הגדול

משולחן

לפינת הלפטופ הקטנה

מאמר שני בסידרה