אדריכלות ישראלית

Architecture of Israel #

118

August

2019

Architectural Offices

page

english readers

אחת הסיבות שגרמו למקצוע האדריכלות להיחשב

כיעד נכסף לצעירים הייתה ההילה הרומנטית

שאפיינה את סביבת היצירה אפופת ריח הדבק,

רשרוש הנייר המתקמט בדרך לפח, הצבעים

המסמלים את הוראות הביצוע, והמודלים שהפכו

כל משרד אדריכלים לסטודיו של אומן יוצר.

אבל הרגע הזה שבעל המקצוע משרבט את נטיות

ליבו בעפרון דק וקשה או עבה ורך כמו גולש על

גלי הים, כאשר הוא לוקח את הזמן כדי לחשוב,

להתנסות, ולהתרגש ברגע הגילוי - חלף.

את גירויי המוח המניעים את היד מחליפים פולסים

בלתי נראים, המופעלים על ידי עכבר נטול זנב

ונשמה, המגיב לאלגוריתמים המחשבים במהירות

שטנית פרמטרים מייצגים ואילוצים משעממים.

אין ספק ששטיח שנארג במכונה נראה מדויק

יותר משטיח שנארג באמצעות נול ידני, אם כי,

סביר להניח שערכו של האחרון רב עשרות מונים.

השאלה היא, מה עושה אותו מיוחד יותר?

כדי להבין ממה מורכב המטען הרגשי של יצירה,

אפשר להשוות בין תוצר מתועש - למשל בקבוק

מפלסטיק, לבין בקבוק שיוצר בעבודת כפיים על

ידי נפח זכוכית. בעוד שהראשון מדויק ופשוט

לייצור, ערכו של השני נובע דווקא ממורכבות

תהליך הייצור, בידע המקצועי הנדרש ובעצם -

בקושי הכרוך בהפקה.

הסיבה לכך היא שבעוד שמכונת הייצור המתועשת

פולטת עשרות בקבוקים בדקה, הייצור הידני

מתרחש בתנאים מכבידים כמו למשל חשיפה

לחום הרב הנדרש להתכת הזכוכית, וכתוצאה

מכך, ערכה של היצירה עולה ביחס ישר לקושי,

לידע ולמיומנות הנדרשת בתהליך הייצור.

לעומת זה, כשמדובר במכונה, לתחכום התיעוש

אין כמעט ערך בעיני המתבונן, למרות שהדרך

להשגתו הייתה ארוכה ומייגעת לאין שיעור. ההסבר

הפשוט הוא שמכונות נטולות רגשות, תחושות

ומחשבות - כל מה שנדרש למעשה ליצירת מימד

רומנטי. ולא בכדי. רומנטיקה נוצרת באמצעות

זיקה רגשית בין אנשים, בינם לבין עצמם ובינם לבין

האירוע והמקום שבהם הדבר מתרחש.

על רקע ההתייעלות הטכנולוגית המאפיינת את

משרדי האדריכלים שמתפקדים כיום בסביבה

עשירה בתוכנות אך ענייה ברגשות, נוצר צורך

ממשי בפיצוי ההיבטים החברתיים הנזנחים, בעיקר

הודות למעבר מיצירה צוותית להתמודדות יחידנית

המתרחשת אל מול המסך.

ולא בלי סיבה משרדי ההיי-טק בכלל ומשרדי

האדריכלים בפרט, מתמקדים ביצירת פינות הסבה

המזכירות סביבה ביתית, תוך השקעה בפעילויות

פנאי כמו חדר כושר, פינות הסבה ואפילו בר

משקאות לחיזוק תחושת הביחד.

כל אלה מהווים תנאי בסיסי בעיצוב חללי העבודה

, המכוונים לפצות על

wework

המשותפים בסיגנון

חסכים חברתיים של כל מי שהמחשב הנייד מספק

את צרכיו המקצועיים בכל מקום מזדמן - בין אם

מדובר בעבודה בבית קפה, ליד הים, או אפילו בגינה

ציבורית, כשהסביבה מספקת לו השראה ליצירה.

חשוב לציין, שהידיעה שניתן כיום לייצר מבנים

פנטסטיים ללא מעורבות אישית מיוחדת, ללא כל

השראה רגשית, ולמרבה האירוניה גם ללא ניסיון

אדריכלי רב, מקטינה מראש את מידת ההערכה

כלפיהם, וחלקם נתפסים במקרים רבים כדבר

שבשיגרה, מה שמקשה למעשה לבחון את ערכם

היצירתי.

היות שהאדריכלות הממוחשבת מניבה למעשה

תוצרים מתועשים משום שהם תוכננו, לכאורה,

מראש באמצעות היישומים החכמים, והיות

שתוצרים בלתי מתועשים שונים האחד מן

האחר ברמת התיבול ובזמן הבישול - ניתן לומר

שהמשמעות האמיתית של המעבר למשרד

הממוחשב הוא אובדן הזהות האישית, או לפחות

הקטנה משמעותית של המימד הרומנטי של

היצירה.

על רקע זה, אדריכלים רבים נוטים לכנות את

משרדם המודרני במונח המיושן (והרומנטי)

״סטודיו״, שמשמעותו המקורית (בלטינית) היא

״מרחב עבודה של אומן״, שבו הוא יוצר בתהליך

לימוד של ניסוי וטעייה, בדרך כלל בחברת מספר

יוצרים המפרים זה את זה.

המעבר החד מהאמוציונלי לרציונלי מותיר את

האדריכלות ב״דיאטה״ רומנטית - כלומר, מצב

שבו הצורך לייצר הרבה בזמן קצר מעדיף יעילות

תעשייתית על פני עבודת כפיים - אמנם מעייפת,

אך מלאת סיפוק, רומנטיקה וגאוות יחידה.

העולם שייך לצעירים, אין ספק. אבל היות שדור

האדריכלים המתפקד כיום במשרד החדש, או על

לפטופ בחללי העבודה המשותפים, שונה בתכלית

מדור אדריכלי הסטודיו, הוא נזקק להגדרה

מחדש של סביבת העבודה; משהו שישיב ליצירה

האדריכלית את הפן הרגשי והרומנטי שהושלך

לפח בין דפי הסקיצה הקמוטים.

Interior designer Yifat Shmerling sketches the preliminary layout of the Trade-Tech offices in London (see previous pages). Left page: Supervising the construction works of an office in Riga, Latvia.

Tap