66 / 86
Project of the Year - Landscape Category
|
Architecture of Israel
104
|
February
2016
|
page
English
31
שימור השכונה הטמפלרית שאיכויותיה האדריכליות היו
נסתרות מעיני הציבור בשל (או הודות) להיותה בסיס צבאי
ומתחם ממשלתי במשך כמאה שנים, שנוי במחלוקת (ראה
#). הפארק שתוכנן על
100
כתבה באדריכלות ישראלית
חורבותיה מהווה פרשנות עכשווית למושבה הטמפלרית
במקום הפיכתה למרחב עירוני אותנטי.
החליט מינהל מקרקעי ישראל על תכנון
70-
בשנות ה
מחדש של הקריה, מתוך כוונה נדל״נית טהורה ללא שום
רגישות לערכה האדריכלי. התעוררות מאוחרת מדי של
הביאה לחשיבה מחודשת,
90-
מספר גופים בשנות ה
באישור תב"ע, שהגדירה לראשונה
2006
שהסתיימה בשנת
מבנים
37
את שימור המתחם תוך השארה מתפשרת של
טמפלריים.
התוכנית שהוכנה על ידי קלמן כ״ץ עבור המינהל ועיריית תל
אביב שסירבו לוותר על סכומי-העתק שהפרויקט הנדל״ני
טומן בחובו, הגדירה את השכונה ההיסטורית כפארק,
במקום לשמר אותה כפנינה אדריכלית שאין לה תחליף.
עיצוב הפארק שהופקד בידי משרד וולף-צור התבסס על
יצירת מרחבים מגוננים בין המבנים הטמפלריים ששוקמו
והושכרו בעיקר לפעילות פנאי מסחרית, תוך אזכור סמלי
בלבד של רוח המקום. התוכנית התבססה על ארבעה
רחובות ראשיים המיועדים לתנועת הולכי רגל בלבד, תוך
ניסיון לשחזר את חתך הרחוב ההיסטורי של האדריכל
, ובכלל זה את
1870-
תיאודור זנדל שתכנן את השכונה ב
קירות ההפרדה בין הרחובות לחצרות, גדרות, תשתית
הניקוז למי הנגר והצמחייה.
גני שרונה, תל אביב
צור-וולף אדריכלי נוף
הפארק חולק לחמישה מרחבים, כל אחד מהם מתאר
300-
נדבך בחיי הקהילה הטמפלרית. במסגרת זו נשמרו כ
עצים בוגרים, שיצרו את שדירות הברושים, הגרווילאות,
עצי האקליפטוסים, דקלי הוושינגטוניה, עצי הפרי וגינות
הנוי.
אורה חכם רפאל.
אדריכלית הפרויקט:
תכנון הצמחייה נעשה בשיתוף עם חוקרת הגנים
פרופ' עדה סגרה.
עמית האס.
צילומים: