Table of Contents Table of Contents
Next Page  53 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 53 / 86 Previous Page
Page Background

2016

פברואר

104

אדריכלות ישראלית

|

קטגוריית מחקר

פרויקט השנה -

53

|

חשיבותו של קאופמן לאדריכלות הישראלית ניכרת

בעיקר באופן שבו הוא ניצל את עקרונות הסגנון

הבינלאומי כדי לבטא תכנים מקומיים. כך למשל,

,1931-

בית ד״ר קרוסקל בתל אביב, שנבנה ב

מתאפיין בגגוני הצללה מבטון המונעים קרינה

ישירה בקיץ, אבל מאפשרים לשמש הנמוכה

בחורף לחדור פנימה.

בנוסף לתוכנית המתאר שקאופמן הכין לרחביה

בתחילת שנות העשרים, הוא גם תיכנן שם מספר

בניינים במהלך שנות השלושים. בית פומרנץ ובית

גויטיין, שתוכננו זה מול זה, יוצרים דיאלוג סגנוני, בין

היתר באמצעות כרכובי הבטון שהושארו חשופים,

בניגוד לכללי הבנייה המנדטוריים המחייבים חיפוי

חיצוני באבן.

זיקה לטופוגרפיה מתבטאת בסנטריום שהוא תכנן

באמצע שנות השלושים על הכרמל בחיפה. כאן,

כרכובי ההצללה שאינם נקטעים בהתאם לחדרים,

הופכים למרפסת ארוכה, כאשר העמודים העגולים

מצטנעים מאחורי החזית החופשית הלבנה

בהשפעת לה-קורבוזיה.

הקווים האופקיים, כמו הגגות בבית הספר בדגניה

ובתי המגורים ברחביה, נבנו בסגנונו של פראנק

לוייד-רייט, ושבירת המסה לקוביות משקפת

זיקה לצלע המונדריאנית של קבוצת הדה-סטיל.

השימוש בקווים מתעגלים - בבית אגיון בטלבייה

(המשמש כמעונו הרשמי של ראש הממשלה),

בבניין ג'נראלי, ובבית אמבש ברחביה - חושף

את השפעתו של מנדלסון, שעימו קאופמן שמר

על קשר מתקופת הלימודים במינכן, ועד להגעתו

.1935

ארצה בשנת

המחקר, ההיסטורי במהותו, כלל בין היתר עיון

בתיקי בניין בארכיוני העיריות, ביקור באתרים,

שיחות עם אדריכלים, וקשר ישיר עם בנותיו של

קאופמן - אסתר פורסן קאופמן ורות קאופמן.

פרופ׳ מיכה לוין פרסם שני מאמרים

1980

בשנת

העוסקים בעיקר בהשפעת רעיון עיר הגנים על

עבודתו של ריכארד קאופמן. אולם, לאחר מכן לא

ניתן היה לפרסם מחקרים עם איורים ללא אישור

המשפחה, עד לאחרונה, כשבתו אסתר קאופמן

פורסן החליטה לאפשר לאוניברסיטת הרווארד

לסרוק את עבודותיו, ולאפשר לחוקרים גישה

ופרסום מסמכים, תוכניות וצילומים, המופקדים

למשמרת בארכיון הציוני המרכזי.

המחקר משולב כפרק עצמאי בספר ״ריכארד

קאופמן והפרויקט הציוני״ בעריכת ד"ר מרינה

אפשטיין-פלוש, פרופ' מיכאל (מיכה) לוין, ו ד"ר

צפריר פיינהלוץ, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

Top:

Rehavia master-plan as prepared by

Richard Kauffmann in 1922.

Middle:

The floating roof above the school on

Kibbutz Degania, 1930.

Bottom:

Kruskel House, Tel Aviv, 1933.

Right page, top:

Moshav Nahalal today.

Architect:

Richard Kauffmann, 1928.

הייצור המשותפים. בתחום זה התגוררו גם בעלי

המקצוע שאינם מתפרנסים מחקלאות - מורים

ובעלי מלאכה. מהבתים שנבנו מסביב, ניתן היה

לשלוט במשקים הפרטיים המתפרשים לעבר

השטחים החקלאיים.

בסוף שנות העשרים קאופמן הוזמן על ידי משה

נובומייסקי - מייסד מפעלי האשלג בים המלח -

לתכנן את מגורי העובדים. כדי לפתור את בעיות

האקלים הקיצוני, קאופמן תכנן גגות כפולים,

כאשר הגג העליון הנתמך על עמודים מאוורר

ובולט מהמבנה, כדי ליצור מרפסת מקורה בקומת

הקרקע. מעניין לציין, שבווילה של נובומיסקי עצמו

הגג הכפול תוכנן מעל לאזור המגורים בלבד,

ולא מעל חדרי השינה, שבהם משתמשים בעיקר

בשעות הלילה לאחר שקיעת השמש. באותן שנים

קאופמן תיכנן גג מאוורר דומה בבית הספר ובית

הילדים בקיבוץ דגניה.

הרגישות לתנאי הטופוגרפיה והאקלים תרמו

רבות לרווחת החיים ביישובים. כך, למשל, מיקום

הרפת והשדות בקיבוצים הביא בחשבון את כיווני

הרוחות למניעת ריחות באזורי המגורים. בשכונת

בית- הכרם בירושלים שנבנתה בשנות העשרים

והשלושים, תוכננו מבנים קטנים יחסית לגודל

המגרשים, מה שהעניק לשכונה מימד של יוקרה

הנשמרת, למעשה גם כיום, לאחר שמבנים רבים

שלא צופו באבן נהרסו ותחתם נבנו מבנים גדולים

יותר. כך גם שכונות הגנים שתוכננו בכרמל תוך

הפניה לוואדיות ולנוף - מאפיין חשוב המקנה להן

יתרון נד״לני גם כיום.

לאחר שהתוודע לנושא תכנון הערים במסגרת

לימודיו בבית הספר הטכני הגבוה במינכן כתלמידו

של תיאודור פישר ובן כיתתו של אריך מנדלסון,

קאופמן היה מעורב בתכנון שכונות ברוח ערי

הגנים בגרמניה כבר בעשור השני של המאה

העשרים. כאשר עלה ארצה ניצל את ניסיונו

לגיבוש סטנדרטים ועקרונות תכנון בהתאם לצורכי

היישוב, שעדיין חיפש את דרכו בנבכי האדריכלות

האקלקטית.

השפעתו העיקרית של קאופמן הייתה בהחדרת

רעיון עיר הגנים לתכנון הערים המקומי. אולם, היא

ניכרה גם על התגבשות הסגנון המודרניסטי ששלט

בארץ החל משנות השלושים. בעת ההיא קאופמן

תיכנן בניינים חפים מקישוטים וסמלים ״ים-

תיכוניים״, תוך התמודדות מושכלת עם האקלים

המקומי, הטופוגרפיה ותכנים חברתיים שעיניינו

את היישוב המתחדש בארץ.

אחד העקרונות המנחים של רעיון עיר הגנים היה

תושבים, כמענה

10,000-

הגבלת גודלה של העיר ל

לערים המתועשות שהתאפיינו בצפיפות חסרת

גבולות. היישובים בארץ שלא סבלו מצפיפות

אוכלוסייה, היו מודעים פחות לבעיית הגודל, ומה

שעניין אותם היה בעיקר הקירבה לאדמה, לטבע

ולחקלאות.

עקרונות עיר הגנים שימשו את קאופמן לראשונה

בתכנון המושב נהלל, ואחריו בעשרות מושבים

נוספים. הרעיון עמד גם במרכז תכנונן של שש

שכונות בירושלים - רחביה בראשן, כמו גם מרבית

השכונות החדשות בחיפה - בת גלים, הדר, הכרמל

ואחוזה, כאשר בכולן ניכרות פשטות, צמצום

וניקיון אדריכלי. דגש על קווים אופקיים, המאפיין,

בין השאר את בית העם בנהלל, מעיד על השפעתו

של פרנק לויד רייט, ושבירת המסה מזכירה את

הקומפוזיציה של חנות המשי וייכמן, שמנדלסון

.1922-

תכנן ב-גליוויץ, גרמניה ב

הדגש הרב שהושם על נטיעות לאורך הרחובות

ובגינות הבתים תרם רבות לאופי הירוק והכפרי של

השכונות, שציר ירוק החוצה אותן מאפשר הליכה

כמעט ללא מפגש עם כלי רכב, כאשר ראש הגבעה

מיועד לבתי ספר ומוסדות ציבור אחרים.

מעבר למאפיינים הפיזיים של עיר הגנים, קאופמן

השכיל להתאים את עקרונות התכנון גם לרעיונות

החברתיים שאפיינו את היישוב. כך, למשל, בתכנון

נהלל הוא ביטא באופן צורני את רעיון האחווה

והשוויון. החלקות היוצרות מעין כוכב מנצנץ

אחידות בגודלן, ומאורגנות סביב מרכז משותף

שבו אמורים להיבנות כל מוסדות הציבור - בית

העם, בית הספר, המזכירות ומתחם לריכוז אמצעי