אדריכלות ישראלית - גיליון 142

How long Shall the Wicked Rejoice אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #142 August 2025 | 56 | והדבר חמור במיוחד, כשמדובר בהחלטות הרות גורל, כמו למשל בתחום המשפט באמצעות ״פסיקות״ ותקדימים מפוברקים הנזרקים לחלל, שרק שופט עם שבב מחשב מובנה במוחו עשוי לגלותם. העדות המוחשית ביותר לכישלון השיטה שבה נתוני העבר משמשים לתכנון העתיד, נוגעת דווקא לנתונים שעליהם מתבסס תכנון הערים, שהמאפיין הבולט ביותר שלו הוא רדיפה בלתי פוסקת אחר שינויי המציאות, שגורמת לכך שכמעט כל עיר מודרנית נראית תמיד במצב של אתר בנייה. זאת, בעוד שמרבית הערים האורגניות מקיימות את עצמן בהצלחה ראויה להערכה במשך אלפי שנים, כל זמן שהן נמנעות מתוכניות התחדשות, שבמקרה הטוב מצליחות להוציא מהמקום את נשמתו. מעניין, שדווקא הבעייתיות שמאפיינת את חוקי התכנון והבנייה המבלבלים, משמשת את הרשויות, לרמיסת זכויות הפרט, במסגרת עשיית הון תוך נקיטת מדיניות של איפה ואיפה, על ידי הוועדות המקומיות, שמורכבות מפוליטיקאים מצד אחד ומשפטנים שמגוננים עליהם בחירוף נפש מצד שני. וכדי לאייר באופן מבוקר את הנאמר. פרסמנו ברשתות ״קול קורא״ למתכננים, שמצאו את עצמם נפגעים מפרשנות מרושעת של פקידי המחלקות באגפי ההנדסה, ולו רק כדי למרר למבקשי ההיתרים את החיים. בדוק! התשובה הראשונה שקיבלנו הייתה מאדריכל אילן פלינט, שהיה בין מצילי מתחם המושבה הטמפלרית שרונה - השכונה הטובה ביותר בתל אביב, לאחר שכבר אושרה לה תוכנית מטופשת לפינוי בינוי. וכך הוא כתב: ״כל חוקי התכנון והבנייה ובכלל זה ההנחיות המרחביות ברוב הערים בארץ, חסרי היגיון ומכתיבים אדריכלות ירודה חסרת מעוף ונטולת יצירתיות. וכשהבסיס עקום ומעוות, כל השאר מתעוות בהתאם.״ אדריכל נחום כהן שהיה חלק מצוות יפו, תכנן חלק גדול משכונת עג׳מי ופרסם מספר ספרים בין-לאומיים על נושא תכנון ערים, כתב: ״לפריס 4,000- יש תב״ע אחת, בתל אביב יש למעלה מ תוכניות בינוי, וכדי לתכנן שכונות בעבר הירקון- מהן כדי לדעת מה מותר 11 אדריכל צריך ללמוד ומה אסור. אתה מנסה לאמץ דברים שנעשו בעבר על ידי אדריכל אחר, אבל אז נאמר לך שזה אסור. וכשאתה שואל מדוע הוא כן ואני לא, עונים לך שזה מקרה מיוחד שמתייחס משום מה תמיד לאותם אדריכלים שזוכים (בלוטו) מן ההפקר״. מתכנן בשם קיפר המתמחה בהליכי תכנון ובנייה, שיתף את החברים בקבוצת הפייסבוק של ״רישוי שפוי״ בהתלבטויותיו:״... אני מנסה לכתוב לעצמי רשימה של מאות המטלות שנדרשות לקבלת היתר בנייה, החל מהגשת תיק מידע ועד לקבלת אישור להתחלת העבודה: ביניהן הזמנת מודד; צילום המגרש מכל זווית אפשרית; תוך סימון כיוון המבט כדי שהמידען יבין מה הוא רואה; להחליף את שמות הקבצים ממספרים למידע ברור כדי שהמידען יוכל לאתר את התשלום במקרה שהבקשה תיסגר; להחתים את המודד על טופס לסימון פינות המבנה... ועוד כהנה וכהנה בקשות שמוציאות את החשק לעסוק באדריכלות... האם שכחתי משהו?״ משיבה הנחשבת כפעילה דינמית באתר, עונה לו שאסור לשכוח שיש צורך לחתום גם על כל מיני טופסי כסת״ח שמותר לכל ועדה להמציא. בין ״התמימים״ בהם הוא ״סקר עצים״, שאמור להיערך על ידי אגרונום מוסמך בעלות של אלפי שקלים, ובמקרים מסוימים תוך צירוף התחייבות לליווי תהליך הבנייה על ידי הסוקר בעלות לא פחות משמעותית. וכדי לאייר את הדברים היא סיפרה על עירייה אחת באזור השרון שאישרה שנה, תוך העלמת 50 בקלות רבה מחיקת ביתו בן רישום הבקשה כחלק מחטף תוך כדי מלחמת חרבות ברזל. והשאלה שמתבקשת נכתבה כבר בפסוק ג׳ של ספר תהילים פרק צד: עד מתי רשעים יעלוזו, וצדיקים יזילו דמעה? קו הרקיע של לונדון. ההוכחה הטובה ביותר לכישלון תכנון הערים היא למטה: העובדה שמרבית הערים החדשות נראות תמיד כאתר בנייה. )Bukchon Hanok רחוב אורגני בכפר בוקחון האנוק (בעמוד השמאלי:  בסיאול, על רקע העיר המודרנית שכמותה ניתן לראות בכל מקום בעולם

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=