אדריכלות ישראלית - גיליון 124

Floods 2021 פברואר 124 טיפול במי נגר אדריכלות ישראלית 9 אדריכלות ישראלית Architecture of Israel # 124 February 2021 8 | | | | אחד הטרנדים הפופולריים כיום בעניין הכשל בניהול העולם מרחיק לכת עד כדי תליית האשמה בחוצנים מגלקסיות אחרות, הבולטים בהם ) Arcturus פלידיאנים, הארקטוריינים (תושבי והוונוסייניים (תושבי ונוס) - קבוצות של ״הוויות נאורות״ המתוארות על ידי מתקשרים שונים כ״בני האור״, שבאו לעזור לנו ״בני החושך״ להתקדם לשלב חדש באבולוציה. על פי טראמפ (ומקביליו הישראלים), מדובר - מדינה Deep State במשתפי פעולה עם ה- ) derin devlet בתוך מדינה (בתרגום מטורקית הפועלים כסוס טרויאני שמונע על ידי ״רשתות כוח חוצניות״ שפועלות ללא תלות בהנהגה הפוליטית מתוך כוונה לממש יעדים אזוטריים. לכאורה עניין למתקשרים בלבד. אולם כשתיאוריות שכאלה מתחברות עם אירועי המציאות, כדאי לבדוק כיצד בדיוק נרדמנו בשמירה על הסביבה שניתנה לנו בהשאלה לזמן קצוב. מזג האוויר התאפיין השנה בקיצוניות מפתיעה, כאשר הטמפרטורה בקיץ הגיעה לשיאים חדשים , והחורף 1996 שלא נודעו כמותם מאז שנת התבטא במספר ימים גשומים, שגרמו לשיטפונות ש״הפתיעו״ את הרשויות, בעיקר בשפלת החוף. התנאים הבסיסיים להיווצרות שיטפונות במונחים המטאורולוגיים הם עלייה חדה בכמות המשקעים המלווה ברוחות, שמשבשות, הן את כמות המים הנצפית ואת כיוון זרימתם. הנחת העבודה שהייתה תקפה עד השנים אחוז 30- האחרונות התבססה על הנתון שכ מכלל הגשמים מגיעים לקרקע בצורת טפטוף קל הניתן לקליטה באמצעות ניקוז אלמנטרי המבוסס על שיפועים קלים, ספיגה טבעית של הקרקע, מערכות ניקוז שנותרות ״מובטלות״ מרבית ימות השנה, מעט מאגרים טבעיים ומספר מצומצם של מאגרים מלאכותיים. אולם, כמות המשקעים ״המפתיעה״ ערערה את כל התחזיות הרדומות, וחשפה את מחדלי התכנון והטיפול במי הנגר בכל הרמות, כאשר על רובן ככולן אחראיות הרשויות, ברמה הארצית, העירונית ומן הסתם - גם ברמת הבניין הבודד. טיפול במי נגר בשנת העכברוש חומר למחשבה ד״ר עמי רן הנחת היסוד היא שרמת משקעים גבוהה גורמת לשיטפונות בפנים הארץ, בעוד ששיטפונות באיזור החוף נגרמים על ידי גאות פתאומית של אמצעי הניקוז המלאכותיים הממוקמים בכבישים, ואמצעי הניקוז הטבעיים - פלגים, נחלים ונהרות. לפיכך, מניעת שיטפונות, או המעטת הנזק העצום שהם גורמים, מבוססת על הקפדה על שלושה עקרונות מרכזיים: הראשון - הפרדה קטגורית בין מערכות הביוב ומערכות הניקוז; השני - ניטור ושליטה על היחס בין השטחים הפתוחים, הקולטנים הטבעיים והמלאכותיים - מאגרים עיליים או תת-קרקעיים המיועדים לאגירת המים או לחלחולם האיטי לצורך העשרת מי התהום; והשלישי - ניקוז מנוטר של אזורים מוצפים, ברמה האזורית, העירונית והבניינית הן באמצעות הטיה מכוונת של זרימת המים לכיוון מאגרים שיועדו לכך מראש, באמצעות משאבות הצפה הממוקמות בבורות מונמכים שיועדו לכך מראש. כלומר - מדובר בתחזוק מתמיד של כל מערכות הניקוז, ברמה הארצית, האזורית והמקומית. לעניין זה חשוב לציין שבישראל ישנם שני ״נהרות״ שינויים טקטוניים בקוטב הצפוני גרמו למפולות שלגים למעלה: בנורווגיה, ששטפו אל הים כפר שלם. שלא כמו השנים המעוברות בלוח הלועזי המוסיפות יום מתחת: שנים, השנים המעוברות בלוח העברי מכפילות 12- אחד אחת ל את חודש אדר כל שלוש שנים, כדי להשוות את מניין השנים בלוח העברי המבוסס על שנת ירח, ללוח הלועזי המבוסס על שנת שמש. בעבר, העיבור נקבע על ידי הסנהדרין בהתאם למזג האוויר. מי גשמים בנגב מנוקזים באופן טבעי דרך נחלי אכזב בעמוד הימני: היבשים מרבית השנה. השיטפונות נגרמים כתוצאה מחסימתם על ידי תשתיות בלתי מתוכננות, בעיקר כבישים החוסמים אותם ללא תכנון נכון. Above: Tectonic changes at the North Pole caused avalanches in Norway, washing an entire village into the sea. Below: Unlike leap years in the Gregorian calendar, adding one day to a year every 12 years, leap years in the Hebrew calendar double the month of Adar every three years, synchronizing the Lunar calendar year with the Solar, Gregorian calendar. In the past, the decision to duplicate Adar was determined by the Sanhedrin in accordance with the weather. On the right: Rainwater in the Negev is naturally drained through dry streams, which, when blocked by unplanned infrastructure, cause disastrous floods.