אדריכלות ישראלית - גיליון 122

Industrial Presence אדריכלותישראלית Architecture of Israel # 122 August 2020 90 | | נוכחות מרחבית מתועשת חומר לעבודה רחל בן אהרון אחת התופעות הבולטות המאפיינות את האדריכלות העכשווית מתבטאת בנטייה להתייחס למבנה כאל תוצר תעשייתי מעוצב. משהו שלא ממש משנה מה הוא מכיל, העיקר שהאריזה שלו יפה, מסקרנת ומושכת את העין. מעבר לעובדה שהדבר מתיישב עם תרבות הרייטינג המשחרת למקוריות שיווקית של האדריכלים, יש לכך גם מספר סיבות פרקטיות, הבולטת בהן היא הצורך לתעש את שיטות הבנייה הקונבנציונליות באמצעות בנייה ממוחשבת במסגרת התאמתה לתכנון הפרמטרי. לתופעה הזאת יש השפעה קרדינלית על השאלה למי בעצם שייך הבניין. התשובה לכך מקבלת מענה בעיקר בעיצוב מעטפת הבניין, שכפועל יוצא משפיעה על הגדרת היחס בין הפרטי לציבורי - דבר המקבל ביטוי בעיקר במיקום הפתחים הממסגרים מצד אחד מבטים נבחרים שמעשירים את חללי הפנים, ומצד שני - באמצעי הצללה המכוונים להשגת נוחות אקלימית, ובאמצעי ההסתרה המכוונים לשימור הפרטיות. Palaudarias בית האבות של ארגון גימלאי המבנה הממוקם במתחם אזרחי בברצלונה הוא תוצאה של תכנון מודולרי שנועד להשיג יעילות אנרגטית בדירוג מקסימלי. נוכחות המבנה במתחם האזרחי מתעצמת בעמוד השמאלי: בשעות החשיכה כאשר מערכות הפתחים המוצנעות שלו נחשפות במלואן. AVPC אדריכלים: סימון גרסיה צילום: