תחרויות כבר אמרנו?

מבצלאל לגבעת הנדיב

חבורת האלים היווניים יושבת במרומי האולימפוס, צופה בנהנתנות מופגנת במשחקים האולימפיים. בין נקטר לאמברוזיה מפצחים גרעיני חמנייה ומחווים את דעתם המלומדת על המתאבקים, הרצים, זורקי הדיסקוס ומטילי הכידון. כבר אז, על ערש המחשבה התבונית, היה ברור לאלים (ולאלוהים) שהתחרות היא  ערך  עליון  המעצב  את  דמותה  של  כל  תרבות.  אין  זה  מפתיע  שהתחרות  האדריכלית  הראשונה בהיסטוריה נערכה לפני אלפיים חמש מאות שנה לתכנון האקרופוליס, שעל פיסגתו מתנשאים בגאווה כמה מהמבנים החשובים בעולם. ההיסטוריה של האדריכלות הייתה חסרת תרבות ללא הרוח הספורטיבית המניעה את יכולת ההמצאה,  מחדדת את כושר הדמיון, ומובילה לשערי התגלית ו מפעילה את גלגל התנופה של המחשבה היוצרת.




חזרה לגליון 89    back to issue 89