ברוך שם כבודו


שישי בצהריים, עוד רגע אתה נכנס לתפקידך כיו'ר עמותת האדריכלים, והדברים שאני עומד לכתוב לך ברוך ברוך ידידי, זה עתה בשלו. בחוץ שמש נהדרת, סיבה טובה לנטוש לטובת איזו כוס קפה על חוף הים, משהו שאף אחד באירופה לא יכול לעשות באמצע ינואר, בלי שענן אפור יאיים עליו בזעף. וזה מנחם ומרגיע את הכעסים והאכזבות מהווילה המתבצרת במושב עמיקם, מהבית הרדוד של האח הגדול, וממחירי הדלק שמסמלים את שתיקת הכבשים של כולנו לנוכח המצב הנוגס בכל חלקת אדריכלות טובה - ההון המניע את גלגל המזל של האדריכלות, שלטי מפעל הפיס המכערים את היכלי התרבות ובתי הספר, והתחרויות האדריכליות המנוהלות בחוסר מקצועיות על ידי פקידי האוצר.

מקומם במיוחד הוא מצבם של האדריכלים הצעירים שמפחדים מהצל של הרשם, המבזה את המקצוע נטול הכבוד, ובעיקר - שכר התכנון הזעום שמעלה בחלק מאיתנו מחשבות על קיבוץ נדבות בצמתים, או לחלופין - על הגירה מהמציאות הבלתי הגיונית שבה לומדים שמונה שנים מינימום, תמורת תעודה שאינה מקנה כלום, כי גם מי שאין לו כזאת מורשה לעשות בדיוק את אותם דברים, רק בפחות מאמץ.

חשבתי לראיין אותך לכבוד המעמד, לשמוע מה יש לך להגיד לעדר התועה שבחר בך לתפקיד; תפקיד שנחשב בכל מקום בעולם למכובד. אבל זה ממש לא חשוב, ואל תכעס - במציאות שבה כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה ואחר כך להתנצל שזה נאמר לפני הבחירות - זה גם לא באמת מעניין אף אחד. חשוב מה שתעשה. ואני מתפלל שתצליח, כי רק מישהו עם כישורים כשלך יכול - אדריכל מוכשר ואיש אקדמיה עם קבלות.   

אני יודע שזה לא הוגן לבקש ממך לתקן בקדנציה אחת את כל הטעויות שקודמיך עשו - והן רבות ומעליבות. זה לא סתם שהרשם חש שהוא יכול להתפרץ לדלת פתוחה מתוך ידיעה ברורה שאין מאחוריה כלום; לא בכדי מנהלי הפרויקטים החליפו אותנו כארכי-בישופי הבניין שאנחנו מתכננים עבורם בכניעה משפילה; וזה לא מקרי שהתואר הנכבד ביותר בכל רשות תכנונית נקרא 'מהנדס' ולא 'אדריכל'. אתה הרי יודע שבאדריכלות 'כלום' יכול להפוך לעיקר עם מעט מחשבה יצירתית. ובעניין הזה כולנו מאחוריך. 

צא לרחובות, הפסק כל שיתוף פעולה עם 'כוחות הרשע' המאיימים על הסוברניות שלנו - הוועדות ה'מקצועיות' שמכרסמות ביכולתם של בתי הספר להתמקצע, משרדי הממשלה שמכתיבים את האג'נדה האדריכלית בלי להיוועץ בנו, שר הפנים שמתערב בחוק התכנון והבנייה כאילו היה הדרשה השבועית של הרב עובדיה, ראש הממשלה שעדיין לא הצליח להבין מה כתוב בו, ושר התמ'ת שאף אחד לא יודע את שמו, אבל כולנו חיים לפי הלחישות של פקידי משרדו.  
גאל את הצעירים שעובדים בפרך מצאת החמה עד צאת הנשמה, צור מציאות שבה בוגר בית ספר לאדריכלות יידע שהוא אדריכל - ולא עבד נרצע של בחינות מבולבלות. טול מכולם את הכוח הבלתי נסבל לתעתע, להעליב, ולקבוע את עתידנו. השב את השליטה במקצוע למוסדות ה'עמותה' המתרפסת, שאגב הגיע הזמן להסב את שמה בלי בושה ל'אגודה' - אנחנו לא פחות טובים מעורכי הדין, מרואי החשבון, ומאיגוד המהנדסים, שהפרידה ממנו הייתה הסיבה העיקרית להקמתה.

מבטיח לראיין אותך בהמשך, ולהוסיף לשם המוכפל שלך עוד ברוך אחד, אם ירצה השם.





חזרה לגליון 84    back to issue 84