ציניות? - חס־וחאלילוו

דבר העורך


הרשתות החברתיות מאלצות אותך מדי פעם לכתוב כמה מילים על עצמך - דבר שנוא על כל בנאדם צנוע, שיודע שיש לו מה להציע אבל מבין שיותר משתלם להצניע. בשל כך אני נוהג למעט במילים, מתוך הנחה שבלאו הכי אף אחד לא מאמין למה שאתה כותב. בפרופיל שלי בפייסבוק, למשל, כתבתי ש'אני קצת קורא, קצת כותב, צוחק כששמח ושותק כשעצוב', וכדי שלא אתפס חלילה כבנאלי מדי, הוספתי בהומור (לפחות כך חשבתי) שאני בתול, אבל שותה קפה בקלות. 

התגובות כמובן לא איחרו לבוא. לא אלעיט אתכם בכולן, אבל הן נעו בין 'אדם לא רציני' ל'ציניקן חסר תקנה'. מהראשונה כמובן נעלבתי - אחרי הכל הצלחתי להקים עסק מצליח, תכננתי בתים שאנשים חיים בהם באושר או בחוסר, שירתתי בצבא כשהוא עוד היה צבא, ואני יודע לתקן כל דבר שמתקלקל, החל מברז וכלה במחשב. ההערה השנייה, אני חייב להודות, פגעה בציפור נפשי. ציניות אינה דבר שאדם יכול לבחור לעצמו. הוא נולד ציני כי כזה היה אביו, ומת ציני, כי אביו טיפח בו את התכונה הנלוזה הזאת כל זמן שהוא חי. ובכלל, הטובים  שבכותבים היו ציניקניים - החל ממנדלי מוכר ספרים וכלה במחברי מגילת העצמאות.

המחזאי ברנארד שואו כתב פעם מכתב לצ'רציל בזו הלשון, אם כי בטח באנגלית: 'סיר ווינסטון צ'רציל היקר. אני מתכבד להזמין אותך להצגת הבכורה של המחזה החדש שלי. אשמח מאוד אם תוכל לבוא, ותביא איתך גם חבר, אם יש לך כמובן אחד כזה'.

'צר לי שדווקא ביום ההצגה אני הולך עם חברים לפאב', ענה צ'רציל, 'אבל אשמח לבוא להצגה השנייה, אם תהיה, כמובן, אחת כזו..'.

עם כל המגרעות הבולטות, היתרון בלהיות ציניקן הוא שאתה יכול להיוולד ברודזיה, להתמנות לנגיד בנק ישראל בלי לדעת את שפת המקום, ולהתחיל מיד לתעתע בשכבות החלשות, כאילו היו ה'שחורים' על לוח השחמט.

היתרון בפייסבוק הוא שאתה יכול להציע חברות לראש הממשלה, לחוות את דעתך על אלבום התמונות שלו, ולכתוב לו הודעות:

היי ביבי,
רציתי לשוחח איתך על עניין המשכנתאות. לומר לך שמי שרוצה לרכוש כיום דירה בבית הלאומי, צריך להתמשכן עד מוות. קח את סטנלי, צאו לאיזה פאב בארבע עיניים ותגיד לו את כל מה שהוא כבר שכח: שאם רוצים להוריד מחירים, צריך להגדיל את ההיצע. אנחנו אמנם יהודים, אבל לא כל בעיה פותרים בהטלת רבית על השכבות החלשות. 
אחר כך צא אל העם ותכריז שהחלטת להיטיב עימו ולבנות עשרות אלפי דירות להשכרה במחירים סבירים - הרי בדיוק למטרה זו הצטברו בקופת המדינה לפחות שני מיליארד שקלים. דע לך, שעם כל הכבדה במסים, הראש היהודי מחפש פתרונות בתפוצות. לא ככה?

בהולנד, למשל, 35 אחוז מהתושבים מתגוררים בדיור ציבורי, באנגליה 27 אחוז, ואצלנו - רק אתה, פרס וכמה אלפי אסירים. לך על זה - זה יביא לך רבבות אוהדים שישחררו אותך מחישוקי האיווטים, העובדיות והדעות הקדומות, המונעים ממך לעשות שלום בבית הלאומי שאתה כל כך אוהב.

לא בחרתי בך 'אח שלו', אבל קבל עצה מחבר ב'פייס'. זה ישתלם לכולנו, ובגדול.





חזרה לגליון 83    back to issue 83