Kibbutz' Renewal - Survival Gentrification אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #135 November 2023 | | 50 הם ״קיבוצים מתחדשים״ שמצליחים להשתלב בהצלחה לא מבוטלת (אפילו כגורם מוביל) בכלכלה ובאורח החיים הניאו ליברלי. במסגרת זו, שאינה עיר ואינה כפר, מרחב המגורים המשותף והרבגוני הופך במקומות רבים למקבץ של מגרשים ובתים פרטיים בסגנון שכונות ''בנה ביתך'', חלקן בבעלות חברי קיבוץ חדשים. וקצת היסטוריה. הקיבוץ הראשון בארץ הוקם בתקופת העלייה השלישית בעין חרוד, לאחר שבתקופת העלייה השנייה נבנתה ״קבוצת״ דגניה א׳, שהייתה למעשה ההתיישבות השיתופית הראשונה. באותה עת הוקמו שלוש תנועת נפרדות שכללו את כל הקיבוצים בארץ, ואשר בהן כל החלטה של ״האספה הכללית״ חייבה את כל הקיבוצים. גישה זו עמדה בניגוד לרעיון ה"קבוצה" (דגניה א׳) שקבעה לעצמה באופן עצמאי את אופן החיים השיתופיים. כך למשל, כשבקיבוצים הוחלט על לינה משותפת, בדגניה א' המשיכו לקיים את הלינה המשפחתית. במסגרת זו נוסחו הגדרות רעיוניות ומשפטיות שונות שעל פיהן התנהלו מרבית הקיבוצים. אחת מהן היא התארגנות על יסודות של בעלות הכלל על הקניין ומטרותיה עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך. למרות שחלפו כמאה שנה מאז, הקיבוץ עדיין מהווה נושא חברתי מעניין, המעלה שאלות לגבי תפקידו, מהותו ויכולת ההישרדות שלו במציאות שזנחה כמעט כליל את מטרותיה העיקריות של ההתיישבות השיתופית. הכרה בערכם הנדל״ני של המבנים יוצר למעשה את השלב האחרון בהתמודדות הקיבוצים עם תוצאות תהליך הג׳נטריפיקציה, התאמות המבנים העזובים לתפקודים חדשים; מהלך שתוצאותיו מעוררות אצל כמה מוותיקי הקיבוץ נוסטלגיה לחיי שיתוף אמיתיים שהתבטאו בין היתר, על מעלותיהם וחסרונותיהם, בלינת הילדים המשותפת, המקלחת הציבורית, בית הקיטור שכלל את מחסן הבגדים, ושירת את מכונות הכביסה ואת שטיפת סירי הבישול במטבח המשותף. עם סגירת המחלקות לתכנון הקיבוציות בסוף , התכנון הקיבוצי למעשה תם. ומאז 80- שנות ה מרחפת ברקע השאלה: מה ומי הם הקיבוצים, מהי מטרתם, והאם קיימת בכלל הצדקה לקיומם כ'קיבוצים' אל מול המציאות הקיימת, תוך התמקדות בהתאמת הארגון המרחבי המקורי לצרכים החברתיים המתחדשים. אדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק ומבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית, תכנן רבים מהמבנים שם, ביניהם את חדר האוכל ומתחם המכבסה, וייסד את ״ארכיון התכנון והאדריכלות של הקיבוץ״ . הארכיון העומד לרשות הקהל ב''יד טבנקין'', מכיל פריטים ובכך הוא מהווה נידבך חשוב 22,000 יותר מ לתיעוד התכנון והאדריכלות של הקיבוץ, החל מייסודה , ועד השינויים המהותיים 1910- של קבוצת דגניה ב .90- שחלו בקיבוצים בשנות ה קיבוץ נירעוז לפני התקפת הטרור למעלה: מבני 250- שבה נרצחו באכזריות ונחטפו כ הקיבוץ, שהיה ממובילי תעשיית הצבע בישראל. קיבוץ ניר עוז בעמוד השמאלי למעלה: לאחר ההתקפה הרצחנית של שבת שמחת תורה. קיבוץ נחל עוז בעמוד השמאלי למטה: היאחזות הנחל הראשונה שהוקמה בשנת בהיותה מופת ודוגמה ליישובי קו 1951 העימות האזרחיים שהיוו חיץ בין ישראל לרצועת עזה Above: Kibbutz Nir-Oz - among the paint industry leaders in Israel before the terrorist attack in which 250 kibbutz members were murdered and kidnapped Left page top: Kibbutz Nir Oz after the the attack. Left page below: Kibbutz Nahal Oz - the first Nahal Settlement, established in 1951, vanguard of the civilian confrontation settlements enveloping the Gaza Strip.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=