אדריכלות ישראלית - גיליון 127

site adapted industrialized design אדריכלות ישראלית Architecture of Israel # 127 November 2021 | | 72 כך או כך, המצב הבלתי נסבל הזה גורם לעיכוב הרסני בהתחלות הבנייה, תוך החמרה הולכת וגוברת של מצוקת הדיור, ולא בכדי, אין צורך בעדויות רבות מדי כדי להבין שמקצוע האדריכלות שבוי כיום בידי פקידות שיכורת-כוח ויחסים אסורים בין הון לשילטון. מבחינה פורמלית, ישראל ממוקמת במדד מתוך 35־ השחיתות העולמית רק (!!!) במקום ה מדינות. אבל מבחינה תכנונית, אי-הסדרים 180 ברשויות המקומיות לוקה בסרבול בכל הרמות, החל מוועדות התכנון המורכבות בעיקר מ״אנשי שלומם של פוליטיקאים״, ולאו דווקא מאנשי מקצוע מיומנים. החלטות המתקבלות בחדרי חדרים בעיקר בענייני שינויי ייעוד, או הפקעות קרקע פרטיות לצורכי ציבור (לכאורה) מעניקות הטבות לקבוצות או יחידים באמצעות זכויות בנייה מופלגות. מעל כולם ניצבים, מן הסתם, רשות מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל - שני גופים מושחתים (ראה דוחות מבקרי המדינה) שיכורי עושר, המחזיקים בידיהם את כל קרקעות המדינה. לנוכח המצב, אין להתפלא על כך שכל ישראלי חולם על ״בית רומנטי שמשקף לא יותר מאשר מקום שאפשר לחיות בו בשלווה״. בית פשוט, אסתטי ופונקציונלי, ללא מרחבי מחיה מוגזמים שניתן ללכת בהם לאיבוד (רק משום שהמציאות התכנונית מאלצת אדריכלים לנצל כל מ״ר מותר על פי הגדרות התב״ע); בית שתוכנן על ידי אדריכל יועצים ו״מעבדות תקינה״ 45 שאכפת לו, ללא מיותרות, וללא בנייה ״ירוקת עיניים״, שאין בינה לבין אדריכלות בסיסית נכונה שום הבדל. כשתהליכי התכנון העמוסים לעייפה בשיקולים מוטעים חוסמים כל אפשרות לחשיבה יצירתית, יתרונות התיעוש מקבלים משנה תוקף. בדיקה פשוטה מגלה שמרבית בתי המגורים בארה"ב ואירופה עשויים בחלקם או ברובם ממרכיבים מתועשים. כאלה שעברו מבחני איכות והוכיחו מעל לכל ספק שהם עומדים בתקנים, ראויים לשימוש ועמידים. ועד כמה שהדבר יישמע תמוה, התקווה להקניית מימד ייחודי לאדריכלות טמונה דווקא בייבוא בתים מחו״ל. אם בעבר המודולציה של המבנה הטרומי התבטאה באחידות והמשתמש נאלץ להתאים את עצמו אליה, כיום ניתן לייצר בתים חד-פעמיים באמצעות מידול ממוחשב המאפשר להתאים את המבנה שמיוצר במפעל לתוכניות העבודה המופקות בארץ על בסיס היתרי הבנייה. המונח ׳מבנה מודולרי׳ מתייחס בדרך כלל לשילוב של חללים נפחיים שנבנים במפעל ומורכבים באתר. החיסרון (לכאורה) הוא עלות ההובלה - פקטור שבטל בשישים לאור היתרונות הרבים, כגון דיוק, מהירות ייצור, ואיכות המתבטאת גם בפרטים הקטנים שבהם מתגלים בדרך כלל כל מרבית פגמי הבנייה - כאלה הגורמים לאורך זמן לייקור התחזוקה. שיטות הבנייה המתועשות מתחלקות באופן כללי לחמש קטגוריות: פרטים מתועשים כגון קירות, תקרות וגגות (בבנייה רכה או קשיחה) הכוללים שיכבת בידוד וניתנות להרכבה באתר (גם במגדלי מגורים); מבנים טרומיים (קטלוגיים) הנבנים במפעל ומיובאים כיחידה שלמה לאתר; ערכות (קיט) קבועות הניתנות להרכבה עצמית באתר; בתים המורכבים מיחידות מודולריות שמיוצרות במפעל במימדים קבועים או משתנים (בהתאם לתוכניות העבודה הנשלחות למפעל או מופקות על ידי מהנדסי המפעל) ומורכבות באתר בהתאם להיתר הבנייה; מכלולי משנה כגון מערכות איבזור בדוקים ומותאמים - כגון תשתיות סמויות; ריצוף, מטבחים, חדרי אמבטיה, ברזים, שטיחים חלונות ודלתות. יתרונות הייצור הטרומי מתבטאים בקיצור תהליכי הבנייה (לעתים עד פי ארבעה או חמישה); יעילות וניצול מדויק יותר של חומרי הבנייה; עלות זולה בהרבה ועמידה בלוחות זמנים. כל אלה מבטיחים ודאות כמעט מוחלטת באשר להוצאות הבנייה, ומבחינת הסביבה - הימנעות מייצור פסולת בניין באתר - אחת הרעות החולות של הבנייה הקונבנציונלית.