אדריכלות ישראלית - גיליון 127

Editorial Architecture of Israel # 127 | November 2021 | אדריכלות ישראלית 2 אם לא הייתה זו אהבה, היה זה ערב סתיו יפה דבר העורך אחרי שהוקמה ממשלת הפיוס החלטתי שאין צורך יותר לכתוב על פוליטיקה. תרפה מהשקרנים, אמרתי לי, מהקשר הנלוז בין הון לשלטון, ומההבדל בין גברים ונשים... למרות שאני מודה שכשאני רואה מישהו חוסם את הנתיב השמאלי, קשה לי להישאר אדיש. תכתוב על אהבה, לחשתי לעצמי, זה מביא שמחה לנשמה. האינסטינקט המסורתי לקח אותי לסיפורי האהבה בתנ״ך אבל מהר מאוד נזכרתי ששם הרי המציאו את כל האינטריגות והמניפולציות, וזה לא סוד שכל סיפורי האהבה של דמויות ״המופת״ שלנו, כרוכים ברצח, בגידה ודברי תועבה - החל מלוט שהשתכר כדי לשכב עם בנותיו במהלך השבעה על אישתו, המשך בדוד ששלח למלחמה את אוריה כדי שייהרג שם והוא יוכל לאמץ את אישתו, וכלה בשאול שביקש מדוד להביא לו מאה עורלות של פלשתים כדי שיידעו להם מה זה לא לעשות ברית, ועל הדרך לזכות באישתו מיכל. עזוב את התנ״ך, אמרתי, לך על משהו פשוט יותר כמו אהבה ללא תנאי בין בעל לאישתו, במיוחד אלה שיודעים להישאר חברים עד שהמוות מפריד ביניהם, גם כשהם מתגרשים. מיד נזכרתי ביורם שפנה לאישתו כשיצאו מאגף הגרושים ברבנות, ואמר לה בטון מתפייס: ״דבורה׳לה, עכשיו כשאין בינינו יותר סודות, תגידי את האמת, בגדת בי פעם? תראה, אמרה הדבורה, אם אתה מוכן לשמוע את האמת, אז היו שלושה מקרים בלבד שעקצתי אותך, אבל תמיד מתוך אהבה: הפעם הראשונה הייתה כשלא קיבלו אותך לקורס קצינים, וידעתי שזה חשוב לך מאוד, אז נפגשתי עם מפקד הבסיס; נפגשתי עם מנהל הבנק. ומתי 127 הפעם השנייה הייתה כשנכנסנו לאוברדרפט גדול, וכדי שלא יעקלו לך את הפיאט הייתה הפעם השלישית? שאל יורם בחשש. ״האמת, הפעם השלישית הייתה לא מזמן, כשרצת לראשות העיר והיו חסרות חתימות״. 100 לך ראשי עיר זה כנראה לא מה שחשבנו. לא כל דבר בעיר מבוסס על אהבת התושבים, ומה שראש עיר צריך כדי לשרוד הוא מאגר של הרבה זכויות בנייה, שאותן הוא יכול להעניק לכל מי שיודע לתמוך בו... וכמה לירות שיהיה לו לגמור את החודש כאשר הוא ישתחרר מהכלא. לא כולם כמובן, רק אלה שנתפסים. לך על אהבת חינם מלמלתי לעצמי. שם אין קשר בין הון לשלטון וגם לא הבדל בין חילונים לחרדתיים. גברים זה לא גברים - כולם/ן כבר הולכים עם ׳קוקו וסרפן׳. מסתבר שגם בקואליציית הפיוס לא הכל אהבה, למרות שהכוונה טובה. כמו בסיפור על הגבר שהתקשר לאישתו ושאל ״מאמי, הקציצות מאתמול, מה שמת בהן?״ ״אני לא מגלה חמוד, זה סוד שקיבלתי מאימא שלי״. ״נשמה, אמר הבעל בייאוש, אני בבית חולים והם רוצים לדעת...״. עם עובדות קשה להתווכח. בסך הכל יש לנו ארץ ככה ככה, אבל עם בתי חולים מלאים בחולים, וריקים מרופאים; שר חקלאות בלי חקלאות ושני הכבישים הראשיים בארץ עדיין מוגבלים לשני נתיבים בלבד, וכן, שרת התחבורה הצליחה להקטין את הקור במזגן של הרכבת בשתי מעלות. הבעיה היא שחצי מהעם עדיין מתלהב מהשיר ״דא-ויד, מלך ישראל...״ כאשר החצי השני חולם על שתי מדינות כשאין לו אפילו דירה אחת. אם לא הייתה זו אהבה, כתב (בערך) אלתרמן, היה זה ערב סתיו יפה. אז חיוורון גדול היה מאיר את הרחובות והשווקים ומתחת לכל פנס היו יושבים אפרוחים מצהיבים. אם לא הייתה זו אהבה, היה זה ערב סתיו יפה. אדריכל ד״ר עמי רן David and Batsheba - Sir Thomas Wyatt