אדריכלות ישראלית - גיליון 122

2020 אוגוסט 122 אדריכלות ישראלית פרטים סמויים מן העין 9 | | והיחס בינם לבין הסביבה. לאור זה, כאשר המבנה מחליף את ייעודו נוצר מן הסתם שיבוש מהותי בכל מאפייני האדריכלות, החל מהפניות החלל, כיווני האוויר, חוסר שליטה על האור הטבעי, אי התאמה למיקום הגיאוגרפי, יחס משובש בין החללים, אי התאמה לגובה המפלסים, והיעדר רלוונטיות של עובי הקירות וחומרי הבנייה. ואולם, השיבוש האדריכלי הנובע מהמתח הנוצר בין ״הכלי״ לתוכן, יוצר למעשה אתגר אדריכלי שמניע חשיבה יוצרת. שכן, באדריכלות כמו בשירה - מבנה טוב מכיל רבדים גלויים ורבדים סמויים המקיימים ביניהם דיאלוג מפרה. הרבדים הגלויים הם פרטים קונקרטיים הניתנים לחישה - כגון קירות, חומרי בנייה, צבעים וכו׳. בעוד שהרבדים הסמויים מופשטים, ונתונים לפרשנות כיד הדמיון באמצעות מחשבות ורגשות, הרבדים הגלויים .What you see is what you get מדגימים סיטואציה שבה לפיכך ניתן לומר, שההשראה ההדדית בין הגלוי והסמוי היא שמעניקה לאדריכלות ערך מוסף, כמו למשל: הידיעה הבלתי נראית שעל מרפסת מסוימת עמד הרצל, בקיבוץ שדה בוקר התגורר דוד בן גוריון ובמלון המלך דוד התארחה המלכה אליזבת. ובמילים אחרות - למרות שהפתרונות יוצרים לעיתים קרובות פער נראה לעין בין הרצוי למצוי, דווקא לשכבות המופשטות הנוצרות ברקע יש ערך אדריכלי רב. שכן, בדומה למאמץ הכרוך בחילוץ המשמעויות הנסתרות בין המילים בשירה, תהליך הגילוי באדריכלות גורם למעורבות המשתמש ביצירה האדריכלית, כאשר הוא מנסה לדמיין למשל, את מאורעות העבר בבית מלון ששימש במקורו בית כלא לעבדים שחורים בדרום אפריקה; בית מגורים משנות העשרים שהופך למלון בוטיק, המנכיח בדרך סמויה את אורחות החיים של הדיירים בעידן אחר; השקט התרבותי המנוגד להמון הסואן במוזיאון ששימש בעבר תחנת רכבת; ובעצם נוכחות העבר המדומיינת בכל מבנה ישן שעובר הרחבה, שיפוץ או שימור, המעורר אינספור שאלות, כמו למשל - ״מה אמרה הנערה בנועם קול, אל האיש אשר אהב אותה מכל??… וכך, היחס בין גלוי לסמוי משמש כוח מניע, המפיח חיים באדריכלות, גם זמן רב לאחר שהמבנה סיים את תפקידו הראשוני, כאשר הטכנולוגיה שאינה שוקטת על שמריה תורמת כל הזמן ליצירת גשרים - סמויים או גלויים בין רובדי האדריכלות השונים. בתחום זה ניתן לציין את הזכוכית האלקטרונית המתכהה, שאחד השימושים הפופולריים שלה בא לידי ביטוי בבתי השימוש השקופים ביפן - שהפכו לאטרקציהתיירותית, תוך ״השתנה״ על הפרטיות. אין ספק שהמניע הראשוני של המתכננים היה הפעלת הדימיון - של המשתמש שלעולם אינו בטוח שה״טריק״ יפעל, במקביל - של העוברים ושבים המנסים לנחש את התחושה של להיות בפנים ולחוש בחוץ, או להיפך. תחושה דומה אגב מעניק מקלחון שקוף בחדר שינה שנועד לתרום להפעלת הדימיון של הדיירים (והמעצב) לחיזוק המימד הרומנטי, גם ובמיוחד כאשר הוא חלף. כיום, מעבר למימד השיווקי, לזכוכית המתכהה יש תפקידים אדריכליים גלויים לעין, למשל בכל הקשור לניתוב היחס בין פרטי לציבורי, תוך שיפור השליטה על יחסי פנים וחוץ. אחד העקרונות החשובים לעניין הקיימות מתבטא בצורך להעניק לאותו חלל ערכים הפוכים, על ידי הקניית מהות משתנה לזכוכית כאשר ה״שקוף״ הופך ל״עכור״. התכונה הזאת מנוצלת לשליטה באיכויות האור הטבעי, ובעיקר כמרכיב חשוב לשיפור הנוחות האקלימית באמצעות חסימת הקרינה הישירה. על ידי כך ניתן לפתור אחת מבעיות ההצללה הקשות בעיקר בבניינים גבוהים, שבהם הנוף ה״נמכר״ ביותר הוא צד מערב, הנחשב לבעייתי במיוחד בשל קרינת השמש הנמוכה החל משעות הצהריים. אם עד כה הדבר נפתר באמצעות הדפסת זכוכית קרמית קבועה, לזכוכית החכמה האלקטרונית המתפקדת כמעין משקפי שמש מתכהים, יש עדיפות משום שהיא ניתנת להתאמה, אוטומטית או אלקטרונית, לשעות היום ועונות השנה. היתרון היחסי של השיטה טמון גם ביכולת לשלוט במידת הפרטיות הרצויה, ולמעשה לשנות את הגדרות היחס בין פרטי לציבורי, מה שגורם לשינוי מהותי של יחס הבניין לסביבתו, ומאפשר התאמה נכונה יותר כאשר תכלית המבנה משתנה במסגרת קמפיין הקיימות. Right page, top: 'Loo with a View' at the Glastonbury Festival, Pilton, Somerset, England. Below: Transparent toilet - a new landmark in Ureddplassen - National Scenic Routes, Norway, by Dahlmann, landscape architect (Photo- Lars Grimsby NPRA). Top right: Ceramic glass print, University of Cape Town's Neuroscience Institute. Top left: Transparent bathroom - a contemporary design trend aiming to encourage imagination, in places that long desire it.