תוספות הבנייה החדשות במתחם הכנסת

תוספות הבנייה החדשות במתחם הכנסת



לאחר קום המדינה משכן הכנסת נדד בין מספר מבנים בתל אביב ובירושלים, עד שהגיע בשנת 1950 ל'בית פרומין' - מבנה שתוכנן במקורו כבנק ברחוב המלך ג'ורג'. ב-1957 התקיימה תחרות לתכנון המשכן הקבוע בגבעת רם, שבה זכה אדריכל יוסף קלארווין. אולם, למרות ניסיונו העשיר של האדריכל הוותיק, שכלל בין היתר את תכנון הר הרצל, ממגורות דגון בחיפה, וקריית הממשלה בירושלים (בשיתוף עם ריכארד קאופמן והיינץ ראו), הוא אולץ להיוועץ במשרדו של אדריכל דב כרמי. הפרויקט ה'זניח' הופקד בידיו של דב, ורם כרמי שעבד אז במשרד כאדריכל צעיר, הציע במקום ייעוץ - מודל אלטרנטיבי, שהיווה בסופו של דבר בסיס לתכנון המשכן בצורתו הנוכחית. בניית המשכן הסתיימה רק בשנת 1966.



בשנת 1981 הוחלט לבנות אגף חדש ('נגבה') ובו אודיטוריום בן 330 מושבים ו-48 לשכות לח'כים הבכירים, שהחלו להעסיק אז מזכירות ועוזרים פרלמנטריים. האגף הגדול הוצנע במפלס התחתון, אך מסדרונותיו המחופים בשטיחים העניקו ללשכות את הכינוי 'הילטונים'.

במהלך כהונתה של הכנסת ה־14 (1996-99) הוחלט להרחיב את המשכן פעם נוספת, ולהוסיף 60 לשכות חדשות, כדי לספק את צורכיהם של כל 108 חברי הכנסת שאינם חברי ממשלה. עם כינון הכנסת ה־15 בשנת 1999, פורסם מכרז לתכנון האגף החדש ('קדמה'). לאחר מיון ראשוני של ההצעות המעטות שהוגשו, נותרה רשימה מצומצמת של אדריכלים, שמתוכם נבחר משרד מלצר- איגרא-כהן אדריכלים (א. כהן הצטרף רק בהמשך).

ההצעה שנבחרה גובשה ביחד עם ועדת היגוי, שבראשה עמד ח'כ מאיר שטרית. עיקרה היה בנייה מדורגת בהתאם לשיפוע הטופוגרפי, כדי למנוע התנשאות מעל ההיכל הקיים. מלבד 60 הלשכות החדשות תוכנן גם מבנה חדש לוועדות הכנסת; אגף משרדים ליחידות העזר; מרכז אנרגיה שמשרת את כל מבני המתחם; ביתן כניסה חדש שכולל אמצעי בקרה משוכללים למבקרים הרבים; חניון תת-קרקעי מתחת לרחבת הכנסת במקום שטחי החנייה שהיו פזורים במתחם ומחוץ לו; ושער ייצוגי חדש שהחליף את 'שער פלומבו' המיושן.

התוכנית הסופית עובדה כמסמך תב'ע ואושרה להפקדה בספטמבר 2000. הנהלת הכנסת החליטה לבצע את העבודה בשיטת 'תכנון־ביצוע־אחזקה'. כלומר - הקבלן ישלים את התכנון עם צוות מתכננים ויועצים משלו, יבצע את הבנייה, ויתחזק את המשכן במשך 25 שנה.

היתרון הבולט של השיטה, באינטרס של הקבלן לבנות בניין יעיל שתחזוקתו תהיה כלכלית לאורך זמן - תופעה נדירה במקומותינו. חסרונה הבולט - בהעדר הליך דמוקרטי לבחירת מתכנן באמצעות תחרות אדריכלית פתוחה. הנחמה - למרות שלקבלן המבצע הייתה אפשרות להחליף את האדריכל הזוכה, הוא העדיף להשתמש בשירותיו והקים צוות יועצים שעבד בהנחייתו.

הבנייה החלה בסוף 2001 והסתיימה בשנת 2007. אופיו הייצוגי של המשכן והצורך לאפשר את המשך פעילותה של הכנסת, חייבו בנייה בשלבים. לצורך זה הוקצו שטחים חלופיים לחנייה, וחדרי המכונות נבנו עוד לפני הקמת המבנים העיקריים.

עם השלמת האגף החדש, שיטחו של משכן הכנסת הוכפל. למרות שלמבנה החדש יש זהות סגנונית עצמאית, נוכחותו הייצוגית של ההיכל נשמרה, אם כי החזות המיושנת והעלובה של חללי הפנים שופרה ללא הכר.

החצרות הפנימיות שהופיעו בהצעה הזוכה של קלארווין ומעולם לא נבנו - יושמו באגף החדש, כשהן מעניקות לעובדים במשכן - חברי הכנסת ואנשי המינהלה - חללי אתנחתא, על רקע פרטי הבניין המאופקים והמוקפדים. פתיחות המעטפת החיצונית אל הנוף מחזקת את הקשר עם העיר, לאחר שנים של הסתגרות במגדל השן השלטוני.

אדריכל ד'ר עמי רן,ף עורך ראשי - אדריכלות ישראלית

www.aiq.co.il

איורים בהמשך





חזרה לגליון 77    back to issue 77



קורס הנהלת חשבונות  |   קורס חשמלאי מוסמך  |   קרלמן - רואי חשבון


בניית אתרי אינטרנט                                   (c) all rights resereved to architecture of israel quartley